עברית מקראית
ספר דברים
| - | - | - | - | - | - |
(1:1)אלה
הדברים אשׁר דבר משׁה אל־כל־ישׂראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף
בין־פארן ובין־תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃
(2)אחד
עשׂר יום מחרב דרך הר־שׂעיר עד קדשׁ ברנע׃
(3)ויהי
בארבעים שׁנה בעשׁתי־עשׂר חדשׁ באחד לחדשׁ דבר משׁה אל־בני ישׂראל ככל
אשׁר צוה 
אתו אלהם׃
(4)אחרי
הכתו את סיחן מלך האמרי אשׁר יושׁב בחשׁבון ואת עוג מלך הבשׁן
אשׁר־יושׁב בעשׁתרת באדרעי׃
(5)בעבר
הירדן בארץ מואב הואיל משׁה באר את־התורה הזאת לאמר׃
(6)
אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב־לכם שׁבת בהר הזה׃
(7)פנו
וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל־כל־שׁכניו בערבה בהר ובשׁפלה ובנגב ובחוף
הים ארץ הכנעני והלבנון עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃
(8)ראה
נתתי לפניכם את־הארץ באו ורשׁו את־הארץ אשׁר נשׁבע לאבתיכם לאברהם
ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃
(9)ואמר
אלכם בעת ההוא לאמר לא־אוכל לבדי שׂאת אתכם׃
(10)
אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השׁמים לרב׃
(11)
אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשׁר דבר לכם׃
(12)איכה
אשׂא לבדי טרחכם ומשׂאכם וריבכם׃
(13)הבו
לכם אנשׁים חכמים ונבנים וידעים לשׁבטיכם ואשׂימם בראשׁיכם׃
(14)ותענו
אתי ותאמרו טוב־הדבר אשׁר־דברת לעשׂות׃
(15)ואקח
את־ראשׁי שׁבטיכם אנשׁים חכמים וידעים ואתן אותם ראשׁים עליכם שׂרי
אלפים ושׂרי מאות ושׂרי חמשׁים ושׂרי עשׂרת ושׁטרים לשׁבטיכם׃
(16)ואצוה
את־שׁפטיכם בעת ההוא לאמר שׁמע בין־אחיכם ושׁפטתם צדק בין־אישׁ
ובין־אחיו ובין גרו׃
(17)לא־תכירו
פנים במשׁפט כקטן כגדל תשׁמעון לא תגורו מפני־אישׁ כי המשׁפט לאלהים
הוא והדבר אשׁר יקשׁה מכם תקרבון אלי ושׁמעתיו׃
(18)ואצוה
אתכם בעת ההוא את כל־הדברים אשׁר תעשׂון׃
(19)ונסע
מחרב ונלך את כל־המדבר הגדול והנורא ההוא אשׁר ראיתם דרך הר האמרי
כאשׁר צוה אלהינו אתנו ונבא עד קדשׁ ברנע׃
(20)ואמר
אלכם באתם עד־הר האמרי אשׁר־ אלהינו נתן לנו׃
(21)ראה
נתן אלהיך לפניך את־הארץ עלה רשׁ כאשׁר דבר אלהי אבתיך לך
אל־תירא ואל־תחת׃
(22)ותקרבון
אלי כלכם ותאמרו נשׁלחה אנשׁים לפנינו ויחפרו־לנו את־הארץ וישׁבו אתנו
דבר את־הדרך אשׁר נעלה־בה ואת הערים אשׁר נבא אליהן׃
(23)וייטב
בעיני הדבר ואקח מכם שׁנים עשׂר אנשׁים אישׁ אחד לשׁבט׃
(24)ויפנו
ויעלו ההרה ויבאו עד־נחל אשׁכל וירגלו אתה׃
(25)ויקחו
בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישׁבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ
אשׁר־ אלהינו נתן לנו׃
(26)ולא
אביתם לעלת ותמרו את־פי אלהיכם׃
(27)ותרגנו
באהליכם ותאמרו בשׂנאת אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד
האמרי להשׁמידנו׃
(28)אנה
אנחנו עלים אחינו המסו את־לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת
ובצורת בשׁמים וגם־בני ענקים ראינו שׁם׃
(29)ואמר
אלכם לא־תערצון ולא־תיראון מהם׃
(30)
אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשׁר עשׂה אתכם במצרים לעיניכם׃
(31)ובמדבר
אשׁר ראית אשׁר נשׂאך אלהיך כאשׁר ישׂא־אישׁ את־בנו בכל־הדרך אשׁר
הלכתם עד־באכם עד־המקום הזה׃
(32)ובדבר
הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃
(33)ההלך
לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באשׁ לילה לראתכם בדרך אשׁר תלכו־בה
ובענן יומם׃
(34)וישׁמע
את־קול דבריכם ויקצף וישׁבע לאמר׃
(35)אם־יראה
אישׁ באנשׁים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשׁר נשׁבעתי לתת
לאבתיכם׃
(36)זולתי
כלב בן־יפנה הוא יראנה ולו־אתן את־הארץ אשׁר דרך־בה ולבניו יען אשׁר
מלא אחרי
(37)גם־בי
התאנף בגללכם לאמר גם־אתה לא־תבא שׁם׃
(38)יהושׁע
בן־נון העמד לפניך הוא יבא שׁמה אתו חזק כי־הוא ינחלנה את־ישׂראל׃
(39)וטפכם
אשׁר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשׁר לא־ידעו היום טוב ורע המה יבאו שׁמה
ולהם אתננה והם יירשׁוה׃
(40)ואתם
פנו לכם וסעו המדברה דרך ים־סוף׃
(41)ותענו
ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשׁר־צונו אלהינו
ותחגרו אישׁ את־כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃
(42)ויאמר
אלי אמר להם לא תעלו ולא־תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני
איביכם׃
(43)ואדבר
אליכם ולא שׁמעתם ותמרו את־פי ותזדו ותעלו ההרה׃
(44)ויצא
האמרי הישׁב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשׁר תעשׂינה הדברים ויכתו
אתכם בשׂעיר עד־חרמה׃
(45)ותשׁבו
ותבכו לפני ולא־שׁמע בקלכם ולא האזין אליכם׃
(46)ותשׁבו
בקדשׁ ימים רבים כימים אשׁר ישׁבתם׃
(2:1)ונפן
ונסע המדברה דרך ים־סוף כאשׁר דבר אלי ונסב את־הר־שׂעיר ימים
רבים׃
(2)ויאמר
אלי לאמר׃
(3)רב־לכם
סב את־ההר הזה פנו לכם צפנה׃
(4)ואת־העם
צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני־עשׂו הישׁבים בשׂעיר וייראו מכם
ונשׁמרתם מאד׃
(5)אל־תתגרו
בם כי לא־אתן לכם מארצם עד מדרך כף־רגל כי־ירשׁה לעשׂו נתתי את־הר
שׂעיר׃
(6)אכל
תשׁברו מאתם בכסף ואכלתם וגם־מים תכרו מאתם בכסף ושׁתיתם׃
(7)כי
אלהיך ברכך בכל מעשׂה ידך ידע לכתך את־המדבר הגדל הזה זה ארבעים
שׁנה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃
(8)ונעבר
מאת אחינו בני־עשׂו הישׁבים בשׂעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן
ונעבר דרך מדבר מואב׃
(9)ויאמר
אלי אל־תצר את־מואב ואל־תתגר בם מלחמה כי לא־אתן לך מארצו ירשׁה
כי לבני־לוט נתתי את־ער ירשׁה׃
(10)האמים
לפנים ישׁבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃
(11)רפאים
יחשׁבו אף־הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃
(12)ובשׂעיר
ישׁבו החרים לפנים ובני עשׂו יירשׁום וישׁמידום מפניהם וישׁבו תחתם
כאשׁר עשׂה ישׂראל לארץ ירשׁתו אשׁר־נתן להם׃
(13)עתה
קמו ועברו לכם את־נחל זרד ונעבר את־נחל זרד׃
(14)והימים
אשׁר־הלכנו מקדשׁ ברנע עד אשׁר־עברנו את־נחל זרד שׁלשׁים ושׁמנה שׁנה
עד־תם כל־הדור אנשׁי המלחמה מקרב המחנה כאשׁר נשׁבע להם׃
(15)וגם
יד־ היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃
(16)ויהי
כאשׁר־תמו כל־אנשׁי המלחמה למות מקרב העם׃
(17)וידבר
אלי לאמר׃
(18)אתה
עבר היום את־גבול מואב את־ער׃
(19)וקרבת
מול בני עמון אל־תצרם ואל־תתגר בם כי לא־אתן מארץ בני־עמון לך ירשׁה כי
לבני־לוט נתתיה ירשׁה׃
(20)ארץ־רפאים
תחשׁב אף־הוא רפאים ישׁבו־בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃
(21)עם
גדול ורב ורם כענקים וישׁמידם מפניהם ויירשׁם וישׁבו תחתם׃
(22)כאשׁר
עשׂה לבני עשׂו הישׁבים בשׂעיר אשׁר השׁמיד את־החרי מפניהם ויירשׁם
וישׁבו תחתם עד היום הזה׃
(23)והעוים
הישׁבים בחצרים עד־עזה כפתרים היצאים מכפתר השׁמידם וישׁבו תחתם׃
(24)קומו
סעו ועברו את־נחל ארנן ראה נתתי בידך את־סיחן מלך־חשׁבון האמרי
ואת־ארצו החל רשׁ והתגר בו מלחמה׃
(25)היום
הזה אחל תת פחדך ויראתך על־פני העמים תחת כל־השׁמים אשׁר ישׁמעון שׁמעך
ורגזו וחלו מפניך׃
(26)ואשׁלח
מלאכים ממדבר קדמות אל־סיחון מלך חשׁבון דברי שׁלום לאמר׃
(27)אעברה
בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושׂמאול׃
(28)אכל
בכסף תשׁברני ואכלתי ומים בכסף תתן־לי ושׁתיתי רק אעברה ברגלי׃
(29)כאשׁר
עשׂו־לי בני עשׂו הישׁבים בשׂעיר והמואבים הישׁבים בער עד אשׁר־אעבר
את־הירדן אל־הארץ אשׁר־ אלהינו נתן לנו׃
(30)ולא
אבה סיחן מלך חשׁבון העברנו בו כי־הקשׁה אלהיך את־רוחו ואמץ
את־לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃
(31)ויאמר
אלי ראה החלתי תת לפניך את־סיחן ואת־ארצו החל רשׁ לרשׁת את־ארצו׃
(32)ויצא
סיחן לקראתנו הוא וכל־עמו למלחמה יהצה׃
(33)ויתנהו
אלהינו לפנינו ונך אתו ואת־בנו ואת־כל־עמו׃
(34)ונלכד
את־כל־עריו בעת ההוא ונחרם את־כל־עיר מתם והנשׁים והטף לא השׁארנו
שׂריד׃
(35)רק
הבהמה בזזנו לנו ושׁלל הערים אשׁר לכדנו׃
(36)מערער
אשׁר על־שׂפת־נחל ארנן והעיר אשׁר בנחל ועד־הגלעד לא היתה קריה אשׁר
שׂגבה ממנו את־הכל נתן אלהינו לפנינו׃
(37)רק
אל־ארץ בני־עמון לא קרבת כל־יד נחל יבק וערי ההר וכל אשׁר־צוה
אלהינו׃
(3:1)ונפן
ונעל דרך הבשׁן ויצא עוג מלך־הבשׁן לקראתנו הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי׃
(2)ויאמר
אלי אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשׂית לו
כאשׁר עשׂית לסיחן מלך האמרי אשׁר יושׁב בחשׁבון׃
(3)ויתן
אלהינו בידנו גם את־עוג מלך־הבשׁן ואת־כל־עמו ונכהו עד־בלתי
השׁאיר־לו שׂריד׃
(4)ונלכד
את־כל־עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשׁר לא־לקחנו מאתם שׁשׁים עיר
כל־חבל ארגב ממלכת עוג בבשׁן׃
(5)כל־אלה
ערים בצרת חומה גבהה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד׃
(6)ונחרם
אותם כאשׁר עשׂינו לסיחן מלך חשׁבון החרם כל־עיר מתם הנשׁים והטף׃
(7)וכל־הבהמה
ושׁלל הערים בזונו לנו׃
(8)ונקח
בעת ההוא את־הארץ מיד שׁני מלכי האמרי אשׁר בעבר הירדן מנחל ארנן עד־הר
חרמון׃
(9)צידנים
יקראו לחרמון שׂרין והאמרי יקראו־לו שׂניר׃
(10)כל
ערי המישׁר וכל־הגלעד וכל־הבשׁן עד־סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשׁן׃
(11)כי
רק־עוג מלך הבשׁן נשׁאר מיתר הרפאים הנה ערשׂו ערשׂ ברזל הלה הוא ברבת
בני עמון תשׁע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת־אישׁ׃
(12)ואת־הארץ
הזאת ירשׁנו בעת ההוא מערער אשׁר־על־נחל ארנן וחצי הר־הגלעד ועריו נתתי
לראובני ולגדי׃
(13)ויתר
הגלעד וכל־הבשׁן ממלכת עוג נתתי לחצי שׁבט המנשׁה כל חבל הארגב
לכל־הבשׁן ההוא יקרא ארץ רפאים׃
(14)יאיר
בן־מנשׁה לקח את־כל־חבל ארגב עד־גבול הגשׁורי והמעכתי ויקרא אתם
על־שׁמו את־הבשׁן חות יאיר עד היום הזה׃
(15)ולמכיר
נתתי את־הגלעד׃
(16)ולראובני
ולגדי נתתי מן־הגלעד ועד־נחל ארנן תוך הנחל וגבל ועד יבק הנחל גבול בני
עמון׃
(17)והערבה
והירדן וגבל מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשׁדת הפסגה מזרחה׃
(18)ואצו
אתכם בעת ההוא לאמר אלהיכם נתן לכם את־הארץ הזאת לרשׁתה חלוצים
תעברו לפני אחיכם בני־ישׂראל כל־בני־חיל׃
(19)רק
נשׁיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי־מקנה רב לכם ישׁבו בעריכם אשׁר נתתי לכם׃
(20)עד
אשׁר־יניח לאחיכם ככם וירשׁו גם־הם את־הארץ אשׁר אלהיכם נתן
להם בעבר הירדן ושׁבתם אישׁ לירשׁתו אשׁר נתתי לכם׃
(21)ואת־יהושׁוע
צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל־אשׁר עשׂה אלהיכם לשׁני
המלכים האלה כן־יעשׂה לכל־הממלכות אשׁר אתה עבר שׁמה׃
(22)לא
תיראום כי אלהיכם הוא הנלחם לכם׃
(23)ואתחנן
אל־ בעת ההוא לאמר׃
(24)אדני
אתה החלות להראות את־עבדך את־גדלך ואת־ידך החזקה אשׁר מי־אל
בשׁמים ובארץ אשׁר־יעשׂה כמעשׂיך וכגבורתך׃
(25)אעברה־נא
ואראה את־הארץ הטובה אשׁר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנן׃
(26)ויתעבר
בי למענכם ולא שׁמע אלי ויאמר אלי רב־לך אל־תוסף דבר אלי עוד
בדבר הזה׃
(27)עלה
ראשׁ הפסגה ושׂא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי־לא תעבר
את־הירדן הזה׃
(28)וצו
את־יהושׁע וחזקהו ואמצהו כי־הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם
את־הארץ אשׁר תראה׃
(29)ונשׁב
בגיא מול בית פעור׃
(4:1)ועתה
ישׂראל שׁמע אל־החקים ואל־המשׁפטים אשׁר אנכי מלמד אתכם לעשׂות למען
תחיו ובאתם וירשׁתם את־הארץ אשׁר אלהי אבתיכם נתן לכם׃
(2)לא
תספו על־הדבר אשׁר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשׁמר את־מצות
אלהיכם אשׁר אנכי מצוה אתכם׃
(3)עיניכם
הראות את אשׁר־עשׂה בבעל פעור כי כל־האישׁ אשׁר הלך אחרי בעל־פעור
השׁמידו אלהיך מקרבך׃
(4)ואתם
הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום׃
(5)ראה
למדתי אתכם חקים ומשׁפטים כאשׁר צוני אלהי לעשׂות כן בקרב הארץ
אשׁר אתם באים שׁמה לרשׁתה׃
(6)ושׁמרתם
ועשׂיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשׁר ישׁמעון את כל־החקים
האלה ואמרו רק עם־חכם ונבון הגוי הגדול הזה׃
(7)כי
מי־גוי גדול אשׁר־לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל־קראנו אליו׃
(8)ומי
גוי גדול אשׁר־לו חקים ומשׁפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשׁר אנכי נתן
לפניכם היום׃
(9)רק
השׁמר לך ושׁמר נפשׁך מאד פן־תשׁכח את־הדברים אשׁר־ראו עיניך ופן־יסורו
מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך׃
(10)יום
אשׁר עמדת לפני אלהיך בחרב באמר אלי הקהל־לי את־העם ואשׁמעם
את־דברי אשׁר ילמדון ליראה אתי כל־הימים אשׁר הם חיים על־האדמה
ואת־בניהם ילמדון׃
(11)ותקרבון
ותעמדון תחת ההר וההר בער באשׁ עד־לב השׁמים חשׁך ענן וערפל׃
(12)וידבר
אליכם מתוך האשׁ קול דברים אתם שׁמעים ותמונה אינכם ראים זולתי
קול׃
(13)ויגד
לכם את־בריתו אשׁר צוה אתכם לעשׂות עשׂרת הדברים ויכתבם על־שׁני לחות
אבנים׃
(14)ואתי
צוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשׁפטים לעשׂתכם אתם בארץ אשׁר אתם
עברים שׁמה לרשׁתה׃
(15)ונשׁמרתם
מאד לנפשׁתיכם כי לא ראיתם כל־תמונה ביום דבר אליכם בחרב מתוך
האשׁ׃
(16)פן־תשׁחתון
ועשׂיתם לכם פסל תמונת כל־סמל תבנית זכר או נקבה׃
(17)תבנית
כל־בהמה אשׁר בארץ תבנית כל־צפור כנף אשׁר תעוף בשׁמים׃
(18)תבנית
כל־רמשׂ באדמה תבנית כל־דגה אשׁר־במים מתחת לארץ׃
(19)ופן־תשׂא
עיניך השׁמימה וראית את־השׁמשׁ ואת־הירח ואת־הכוכבים כל צבא השׁמים
ונדחת והשׁתחוית להם ועבדתם אשׁר חלק אלהיך אתם לכל העמים תחת
כל־השׁמים׃
(20)ואתכם
לקח ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה׃
(21)ויהוה
התאנף־בי על־דבריכם וישׁבע לבלתי עברי את־הירדן ולבלתי־בא אל־הארץ
הטובה אשׁר אלהיך נתן לך נחלה׃
(22)כי
אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את־הירדן ואתם עברים וירשׁתם את־הארץ
הטובה הזאת׃
(23)השׁמרו
לכם פן־תשׁכחו את־ברית אלהיכם אשׁר כרת עמכם ועשׂיתם לכם פסל
תמונת כל אשׁר צוך אלהיך׃
(24)כי
אלהיך אשׁ אכלה הוא אל קנא׃
(25)כי־תוליד
בנים ובני בנים ונושׁנתם בארץ והשׁחתם ועשׂיתם פסל תמונת כל ועשׂיתם
הרע בעיני ־אלהיך להכעיסו׃
(26)העידתי
בכם היום את־השׁמים ואת־הארץ כי־אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשׁר אתם
עברים את־הירדן שׁמה לרשׁתה לא־תאריכן ימים עליה כי השׁמד תשׁמדון׃
(27)והפיץ
אתכם בעמים ונשׁארתם מתי מספר בגוים אשׁר ינהג אתכם שׁמה׃
(28)ועבדתם־שׁם
אלהים מעשׂה ידי אדם עץ ואבן אשׁר לא־יראון ולא ישׁמעון ולא יאכלון ולא
יריחן׃
(29)ובקשׁתם
משׁם את־ אלהיך ומצאת כי תדרשׁנו בכל־לבבך ובכל־נפשׁך׃
(30)בצר
לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושׁבת עד־ אלהיך ושׁמעת
בקלו׃
(31)כי
אל רחום אלהיך לא ירפך ולא ישׁחיתך ולא ישׁכח את־ברית אבתיך אשׁר
נשׁבע להם׃
(32)כי
שׁאל־נא לימים ראשׁנים אשׁר־היו לפניך למן־היום אשׁר ברא אלהים אדם
על־הארץ ולמקצה השׁמים ועד־קצה השׁמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשׁמע
כמהו׃
(33)השׁמע
עם קול אלהים מדבר מתוך־האשׁ כאשׁר־שׁמעת אתה ויחי׃
(34)או
הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד
חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשׁר־עשׂה לכם אלהיכם
במצרים לעיניך׃
(35)אתה
הראת לדעת כי הוא האלהים אין עוד מלבדו׃
(36)מן־השׁמים
השׁמיעך את־קלו ליסרך ועל־הארץ הראך את־אשׁו הגדולה ודבריו שׁמעת מתוך
האשׁ׃
(37)ותחת
כי אהב את־אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים׃
(38)להורישׁ
גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת־לך את־ארצם נחלה כיום הזה׃
(39)וידעת
היום והשׁבת אל־לבבך כי הוא האלהים בשׁמים ממעל ועל־הארץ מתחת אין
עוד׃
(40)ושׁמרת
את־חקיו ואת־מצותיו אשׁר אנכי מצוך היום אשׁר ייטב לך ולבניך אחריך
ולמען תאריך ימים על־האדמה אשׁר אלהיך נתן לך כל־הימים׃
(41)אז
יבדיל משׁה שׁלשׁ ערים בעבר הירדן מזרחה שׁמשׁ׃
(42)לנס
שׁמה רוצח אשׁר ירצח את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שׂנא לו מתמל שׁלשׁם ונס
אל־אחת מן־הערים האל וחי׃
(43)את־בצר
במדבר בארץ המישׁר לראובני ואת־ראמת בגלעד לגדי ואת־גולן בבשׁן למנשׁי׃
(44)וזאת
התורה אשׁר־שׂם משׁה לפני בני ישׂראל׃
(45)אלה
העדת והחקים והמשׁפטים אשׁר דבר משׁה אל־בני ישׂראל בצאתם ממצרים׃
(46)בעבר
הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשׁר יושׁב בחשׁבון אשׁר
הכה משׁה ובני ישׂראל בצאתם ממצרים׃
(47)ויירשׁו
את־ארצו ואת־ארץ עוג מלך־הבשׁן שׁני מלכי האמרי אשׁר בעבר הירדן מזרח
שׁמשׁ׃
(48)מערער
אשׁר על־שׂפת־נחל ארנן ועד־הר שׂיאן הוא חרמון׃
(49)וכל־הערבה
עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשׁדת הפסגה׃
(5:1)ויקרא
משׁה אל־כל־ישׂראל ויאמר אלהם שׁמע ישׂראל את־החקים ואת־המשׁפטים אשׁר
אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושׁמרתם לעשׂתם׃
(2)
אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃
(3)לא
את־אבתינו כרת את־הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו
חיים׃
(4)פנים
בפנים דבר עמכם בהר מתוך האשׁ׃
(5)אנכי
עמד בין־ וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את־דבר כי יראתם מפני
האשׁ ולא־עליתם בהר לאמר׃
(6)אנכי
אלהיך אשׁר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃
(7)לא
יהיה־לך אלהים אחרים על־פני׃
(8)לא־תעשׂה־לך
פסל כל־תמונה אשׁר בשׁמים ממעל ואשׁר בארץ מתחת ואשׁר במים מתחת לארץ׃
(9)לא־תשׁתחוה
להם ולא תעבדם כי אנכי אלהיך אל קנא פקד עון אבות על־בנים
ועל־שׁלשׁים ועל־רבעים לשׂנאי׃
(10)ועשׂה
חסד לאלפים לאהבי ולשׁמרי מצותו׃
(11)לא
תשׂא את־שׁם־ אלהיך לשׁוא כי לא ינקה את אשׁר־ישׂא את־שׁמו
לשׁוא׃
(12)שׁמור
את־יום השׁבת לקדשׁו כאשׁר צוך אלהיך׃
(13)שׁשׁת
ימים תעבד ועשׂית כל־מלאכתך׃
(14)ויום
השׁביעי שׁבת ליהוה אלהיך לא תעשׂה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך ועבדך־ואמתך
ושׁורך וחמרך וכל־בהמתך וגרך אשׁר בשׁעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃
(15)וזכרת
כי־עבד היית בארץ מצרים ויצאך אלהיך משׁם ביד חזקה ובזרע נטויה
על־כן צוך אלהיך לעשׂות את־יום השׁבת׃
(16)כבד
את־אביך ואת־אמך כאשׁר צוך אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך
על האדמה אשׁר־ אלהיך נתן לך׃
(17)לא
תרצח׃
(18)ולא
תנאף׃
(19)ולא
תגנב׃
(20)ולא־תענה
ברעך עד שׁוא׃
(21)ולא
תחמד אשׁת רעך ולא תתאוה בית רעך שׂדהו ועבדו ואמתו שׁורו וחמרו וכל
אשׁר לרעך׃
(22)את־הדברים
האלה דבר אל־כל־קהלכם בהר מתוך האשׁ הענן והערפל קול גדול ולא יסף
ויכתבם על־שׁני לחת אבנים ויתנם אלי׃
(23)ויהי
כשׁמעכם את־הקול מתוך החשׁך וההר בער באשׁ ותקרבון אלי כל־ראשׁי
שׁבטיכם וזקניכם׃
(24)ותאמרו
הן הראנו אלהינו את־כבדו ואת־גדלו ואת־קלו שׁמענו מתוך האשׁ היום
הזה ראינו כי־ידבר אלהים את־האדם וחי׃
(25)ועתה
למה נמות כי תאכלנו האשׁ הגדלה הזאת אם־יספים אנחנו לשׁמע את־קול
אלהינו עוד ומתנו׃
(26)כי
מי כל־בשׂר אשׁר שׁמע קול אלהים חיים מדבר מתוך־האשׁ כמנו ויחי׃
(27)קרב
אתה ושׁמע את כל־אשׁר יאמר אלהינו ואת תדבר אלינו את כל־אשׁר ידבר
אלהינו אליך ושׁמענו ועשׂינו׃
(28)וישׁמע
את־קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר אלי שׁמעתי את־קול דברי העם
הזה אשׁר דברו אליך היטיבו כל־אשׁר דברו׃
(29)מי־יתן
והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשׁמר את־כל־מצותי כל־הימים למען ייטב להם
ולבניהם לעלם׃
(30)לך
אמר להם שׁובו לכם לאהליכם׃
(31)ואתה
פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל־המצוה והחקים והמשׁפטים אשׁר תלמדם
ועשׂו בארץ אשׁר אנכי נתן להם לרשׁתה׃
(32)ושׁמרתם
לעשׂות כאשׁר צוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושׂמאל׃
(33)בכל־הדרך
אשׁר צוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ
אשׁר תירשׁון׃
(6:1)וזאת
המצוה החקים והמשׁפטים אשׁר צוה אלהיכם ללמד אתכם לעשׂות בארץ
אשׁר אתם עברים שׁמה לרשׁתה׃
(2)למען
תירא את־ אלהיך לשׁמר את־כל־חקתיו ומצותיו אשׁר אנכי מצוך אתה ובנך
ובן־בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃
(3)ושׁמעת
ישׂראל ושׁמרת לעשׂות אשׁר ייטב לך ואשׁר תרבון מאד כאשׁר דבר
אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבשׁ׃
(4)שׁמע
ישׂראל אלהינו אחד׃
(5)ואהבת
את אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשׁך ובכל־מאדך׃
(6)והיו
הדברים האלה אשׁר אנכי מצוך היום על־לבבך׃
(7)ושׁננתם
לבניך ודברת בם בשׁבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשׁכבך ובקומך׃
(8)וקשׁרתם
לאות על־ידך והיו לטטפת בין עיניך׃
(9)וכתבתם
על־מזזות ביתך ובשׁעריך׃
(10)והיה
כי יביאך אלהיך אל־הארץ אשׁר נשׁבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב
לתת לך ערים גדלת וטבת אשׁר לא־בנית׃
(11)ובתים
מלאים כל־טוב אשׁר לא־מלאת וברת חצובים אשׁר לא־חצבת כרמים וזיתים אשׁר
לא־נטעת ואכלת ושׂבעת׃
(12)השׁמר
לך פן־תשׁכח את־ אשׁר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃
(13)את־
אלהיך תירא ואתו תעבד ובשׁמו תשׁבע׃
(14)לא
תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשׁר סביבותיכם׃
(15)כי
אל קנא אלהיך בקרבך פן־יחרה אף־ אלהיך בך והשׁמידך מעל פני
האדמה׃
(16)לא
תנסו את־ אלהיכם כאשׁר נסיתם במסה׃
(17)שׁמור
תשׁמרון את־מצות אלהיכם ועדתיו וחקיו אשׁר צוך׃
(18)ועשׂית
הישׁר והטוב בעיני למען ייטב לך ובאת וירשׁת את־הארץ הטבה
אשׁר־נשׁבע לאבתיך׃
(19)להדף
את־כל־איביך מפניך כאשׁר דבר
(20)כי־ישׁאלך
בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשׁפטים אשׁר צוה אלהינו אתכם׃
(21)ואמרת
לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו ממצרים ביד חזקה׃
(22)ויתן
אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל־ביתו לעינינו׃
(23)ואותנו
הוציא משׁם למען הביא אתנו לתת לנו את־הארץ אשׁר נשׁבע לאבתינו׃
(24)ויצונו
לעשׂות את־כל־החקים האלה ליראה את־ אלהינו לטוב לנו כל־הימים
לחיתנו כהיום הזה׃
(25)וצדקה
תהיה־לנו כי־נשׁמר לעשׂות את־כל־המצוה הזאת לפני אלהינו כאשׁר
צונו׃
(7:1)כי
יביאך אלהיך אל־הארץ אשׁר־אתה בא־שׁמה לרשׁתה ונשׁל גוים־רבים
מפניך החתי והגרגשׁי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שׁבעה גוים
רבים ועצומים ממך׃
(2)ונתנם
אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא־תכרת להם ברית ולא תחנם׃
(3)ולא
תתחתן בם בתך לא־תתן לבנו ובתו לא־תקח לבנך׃
(4)כי־יסיר
את־בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף־ בכם והשׁמידך מהר׃
(5)כי־אם־כה
תעשׂו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשׁברו ואשׁירהם תגדעון ופסיליהם
תשׂרפון באשׁ׃
(6)כי
עם קדושׁ אתה ליהוה אלהיך בך בחר אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל
העמים אשׁר על־פני האדמה׃
(7)לא
מרבכם מכל־העמים חשׁק בכם ויבחר בכם כי־אתם המעט מכל־העמים׃
(8)כי
מאהבת אתכם ומשׁמרו את־השׁבעה אשׁר נשׁבע לאבתיכם הוציא אתכם
ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך־מצרים׃
(9)וידעת
כי־ אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שׁמר הברית והחסד לאהביו ולשׁמרי
מצותו לאלף דור׃
(10)ומשׁלם
לשׂנאיו אל־פניו להאבידו לא יאחר לשׂנאו אל־פניו ישׁלם־לו׃
(11)ושׁמרת
את־המצוה ואת־החקים ואת־המשׁפטים אשׁר אנכי מצוך היום לעשׂותם׃
(12)והיה
עקב תשׁמעון את המשׁפטים האלה ושׁמרתם ועשׂיתם אתם ושׁמר אלהיך לך
את־הברית ואת־החסד אשׁר נשׁבע לאבתיך׃
(13)ואהבך
וברכך והרבך וברך פרי־בטנך ופרי־אדמתך דגנך ותירשׁך ויצהרך שׁגר־אלפיך
ועשׁתרת צאנך על האדמה אשׁר־נשׁבע לאבתיך לתת לך׃
(14)ברוך
תהיה מכל־העמים לא־יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃
(15)והסיר
ממך כל־חלי וכל־מדוי מצרים הרעים אשׁר ידעת לא ישׂימם בך ונתנם
בכל־שׂנאיך׃
(16)ואכלת
את־כל־העמים אשׁר אלהיך נתן לך לא־תחוס עינך עליהם ולא תעבד
את־אלהיהם כי־מוקשׁ הוא לך׃
(17)כי
תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישׁם׃
(18)לא
תירא מהם זכר תזכר את אשׁר־עשׂה אלהיך לפרעה ולכל־מצרים׃
(19)המסת
הגדלת אשׁר־ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשׁר
הוצאך אלהיך כן־יעשׂה אלהיך לכל־העמים אשׁר־אתה ירא מפניהם׃
(20)וגם
את־הצרעה ישׁלח אלהיך בם עד־אבד הנשׁארים והנסתרים מפניך׃
(21)לא
תערץ מפניהם כי־ אלהיך בקרבך אל גדול ונורא׃
(22)ונשׁל
אלהיך את־הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן־תרבה עליך
חית השׂדה׃
(23)ונתנם
אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השׁמדם׃
(24)ונתן
מלכיהם בידך והאבדת את־שׁמם מתחת השׁמים לא־יתיצב אישׁ בפניך עד השׁמדך
אתם׃
(25)פסילי
אלהיהם תשׂרפון באשׁ לא־תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקשׁ בו כי
תועבת אלהיך הוא׃
(26)ולא־תביא
תועבה אל־ביתך והיית חרם כמהו שׁקץ תשׁקצנו ותעב תתעבנו כי־חרם הוא׃
(8:1)כל־המצוה
אשׁר אנכי מצוך היום תשׁמרון לעשׂות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשׁתם
את־הארץ אשׁר־נשׁבע לאבתיכם׃
(2)וזכרת
את־כל־הדרך אשׁר הוליכך אלהיך זה ארבעים שׁנה במדבר למען ענתך
לנסתך לדעת את־אשׁר בלבבך התשׁמר מצותו אם־לא׃
(3)ויענך
וירעבך ויאכלך את־המן אשׁר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא
על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־ יחיה האדם׃
(4)שׂמלתך
לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שׁנה׃
(5)וידעת
עם־לבבך כי כאשׁר ייסר אישׁ את־בנו אלהיך מיסרך׃
(6)ושׁמרת
את־מצות אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃
(7)כי
אלהיך מביאך אל־ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה
ובהר׃
(8)ארץ
חטה ושׂערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שׁמן ודבשׁ׃
(9)ארץ
אשׁר לא במסכנת תאכל־בה לחם לא־תחסר כל בה ארץ אשׁר אבניה ברזל ומהרריה
תחצב נחשׁת׃
(10)ואכלת
ושׂבעת וברכת את־ אלהיך על־הארץ הטבה אשׁר נתן־לך׃
(11)השׁמר
לך פן־תשׁכח את־ אלהיך לבלתי שׁמר מצותיו ומשׁפטיו וחקתיו אשׁר
אנכי מצוך היום׃
(12)פן־תאכל
ושׂבעת ובתים טבים תבנה וישׁבת׃
(13)ובקרך
וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה־לך וכל אשׁר־לך ירבה׃
(14)ורם
לבבך ושׁכחת את־ אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃
(15)המוליכך
במדבר הגדל והנורא נחשׁ שׂרף ועקרב וצמאון אשׁר אין־מים המוציא לך מים
מצור החלמישׁ׃
(16)המאכלך
מן במדבר אשׁר לא־ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
(17)ואמרת
בלבבך כחי ועצם ידי עשׂה לי את־החיל הזה׃
(18)וזכרת
את־ אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשׂות חיל למען הקים את־בריתו
אשׁר־נשׁבע לאבתיך כיום הזה׃
(19)והיה
אם־שׁכח תשׁכח את־ אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשׁתחוית
להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃
(20)כגוים
אשׁר מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשׁמעון בקול אלהיכם׃
(9:1)שׁמע
ישׂראל אתה עבר היום את־הירדן לבא לרשׁת גוים גדלים ועצמים ממך ערים
גדלת ובצרת בשׁמים׃
(2)עם־גדול
ורם בני ענקים אשׁר אתה ידעת ואתה שׁמעת מי יתיצב לפני בני ענק׃
(3)וידעת
היום כי אלהיך הוא־העבר לפניך אשׁ אכלה הוא ישׁמידם והוא יכניעם
לפניך והורשׁתם והאבדתם מהר כאשׁר דבר לך׃
(4)אל־תאמר
בלבבך בהדף אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני לרשׁת
את־הארץ הזאת וברשׁעת הגוים האלה מורישׁם מפניך׃
(5)לא
בצדקתך ובישׁר לבבך אתה בא לרשׁת את־ארצם כי ברשׁעת הגוים האלה
אלהיך מורישׁם מפניך ולמען הקים את־הדבר אשׁר נשׁבע לאבתיך לאברהם
ליצחק וליעקב׃
(6)וידעת
כי לא בצדקתך אלהיך נתן לך את־הארץ הטובה הזאת לרשׁתה כי
עם־קשׁה־ערף אתה׃
(7)זכר
אל־תשׁכח את אשׁר־הקצפת את־ אלהיך במדבר למן־היום אשׁר־יצאת מארץ
מצרים עד־באכם עד־המקום הזה ממרים הייתם עם־
(8)ובחרב
הקצפתם את־ ויתאנף בכם להשׁמיד אתכם׃
(9)בעלתי
ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשׁר־כרת עמכם ואשׁב בהר ארבעים
יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שׁתיתי׃
(10)ויתן
אלי את־שׁני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל־הדברים
אשׁר דבר עמכם בהר מתוך האשׁ ביום הקהל׃
(11)ויהי
מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן אלי את־שׁני לחת האבנים לחות
הברית׃
(12)ויאמר
אלי קום רד מהר מזה כי שׁחת עמך אשׁר הוצאת ממצרים סרו מהר
מן־הדרך אשׁר צויתם עשׂו להם מסכה׃
(13)ויאמר
אלי לאמר ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשׁה־ערף הוא׃
(14)הרף
ממני ואשׁמידם ואמחה את־שׁמם מתחת השׁמים ואעשׂה אותך לגוי־עצום ורב
ממנו׃
(15)ואפן
וארד מן־ההר וההר בער באשׁ ושׁני לוחת הברית על שׁתי ידי׃
(16)וארא
והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשׂיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן־הדרך
אשׁר־צוה אתכם׃
(17)ואתפשׂ
בשׁני הלחת ואשׁלכם מעל שׁתי ידי ואשׁברם לעיניכם׃
(18)ואתנפל
לפני כראשׁנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא
שׁתיתי על כל־חטאתכם אשׁר חטאתם לעשׂות הרע בעיני להכעיסו׃
(19)כי
יגרתי מפני האף והחמה אשׁר קצף עליכם להשׁמיד אתכם וישׁמע
אלי גם בפעם ההוא׃
(20)ובאהרן
התאנף מאד להשׁמידו ואתפלל גם־בעד אהרן בעת ההוא׃
(21)ואת־חטאתכם
אשׁר־עשׂיתם את־העגל לקחתי ואשׂרף אתו באשׁ ואכת אתו טחון היטב עד
אשׁר־דק לעפר ואשׁלך את־עפרו אל־הנחל הירד מן־ההר׃
(22)ובתבערה
ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את־
(23)ובשׁלח
אתכם מקדשׁ ברנע לאמר עלו ורשׁו את־הארץ אשׁר נתתי לכם ותמרו
את־פי אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שׁמעתם בקלו׃
(24)ממרים
הייתם עם־ מיום דעתי אתכם׃
(25)ואתנפל
לפני את ארבעים היום ואת־ארבעים הלילה אשׁר התנפלתי כי־אמר
להשׁמיד אתכם׃
(26)ואתפלל
אל־ ואמר אדני אל־תשׁחת עמך ונחלתך אשׁר פדית בגדלך
אשׁר־הוצאת ממצרים ביד חזקה׃
(27)זכר
לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל־תפן אל־קשׁי העם הזה ואל־רשׁעו
ואל־חטאתו׃
(28)פן־יאמרו
הארץ אשׁר הוצאתנו משׁם מבלי יכלת להביאם אל־הארץ אשׁר־דבר להם
ומשׂנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר׃
(29)והם
עמך ונחלתך אשׁר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה׃
(10:1)בעת
ההוא אמר אלי פסל־לך שׁני־לוחת אבנים כראשׁנים ועלה אלי ההרה
ועשׂית לך ארון עץ׃
(2)ואכתב
על־הלחת את־הדברים אשׁר היו על־הלחת הראשׁנים אשׁר שׁברת ושׂמתם בארון׃
(3)ואעשׂ
ארון עצי שׁטים ואפסל שׁני־לחת אבנים כראשׁנים ואעל ההרה ושׁני הלחת
בידי׃
(4)ויכתב
על־הלחת כמכתב הראשׁון את עשׂרת הדברים אשׁר דבר אליכם בהר מתוך
האשׁ ביום הקהל ויתנם אלי׃
(5)ואפן
וארד מן־ההר ואשׂם את־הלחת בארון אשׁר עשׂיתי ויהיו שׁם כאשׁר צוני
(6)ובני
ישׂראל נסעו מבארת בני־יעקן מוסרה שׁם מת אהרן ויקבר שׁם ויכהן אלעזר
בנו תחתיו׃
(7)משׁם
נסעו הגדגדה ומן־הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים׃
(8)בעת
ההוא הבדיל את־שׁבט הלוי לשׂאת את־ארון ברית־ לעמד לפני
לשׁרתו ולברך בשׁמו עד היום הזה׃
(9)על־כן
לא־היה ללוי חלק ונחלה עם־אחיו הוא נחלתו כאשׁר דבר אלהיך
לו׃
(10)ואנכי
עמדתי בהר כימים הראשׁנים ארבעים יום וארבעים לילה וישׁמע אלי גם
בפעם ההוא לא־אבה השׁחיתך׃
(11)ויאמר
אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשׁו את־הארץ אשׁר־נשׁבעתי
לאבתם לתת להם׃
(12)ועתה
ישׂראל מה אלהיך שׁאל מעמך כי אם־ליראה את־ אלהיך ללכת
בכל־דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את־ אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשׁך׃
(13)לשׁמר
את־מצות ואת־חקתיו אשׁר אנכי מצוך היום לטוב לך׃
(14)הן
ליהוה אלהיך השׁמים ושׁמי השׁמים הארץ וכל־אשׁר־בה׃
(15)רק
באבתיך חשׁק לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל־העמים כיום
הזה׃
(16)ומלתם
את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשׁו עוד׃
(17)כי
אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשׁר
לא־ישׂא פנים ולא יקח שׁחד׃
(18)עשׂה
משׁפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושׂמלה׃
(19)ואהבתם
את־הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃
(20)את־
אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשׁמו תשׁבע׃
(21)הוא
תהלתך והוא אלהיך אשׁר־עשׂה אתך את־הגדלת ואת־הנוראת האלה אשׁר ראו
עיניך׃
(22)בשׁבעים
נפשׁ ירדו אבתיך מצרימה ועתה שׂמך אלהיך ככוכבי השׁמים לרב׃
(11:1)ואהבת
את אלהיך ושׁמרת משׁמרתו וחקתיו ומשׁפטיו ומצותיו כל־הימים׃
(2)וידעתם
היום כי לא את־בניכם אשׁר לא־ידעו ואשׁר לא־ראו את־מוסר אלהיכם
את־גדלו את־ידו החזקה וזרעו הנטויה׃
(3)ואת־אתתיו
ואת־מעשׂיו אשׁר עשׂה בתוך מצרים לפרעה מלך־מצרים ולכל־ארצו׃
(4)ואשׁר
עשׂה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשׁר הציף את־מי ים־סוף על־פניהם ברדפם
אחריכם ויאבדם עד היום הזה׃
(5)ואשׁר
עשׂה לכם במדבר עד־באכם עד־המקום הזה׃
(6)ואשׁר
עשׂה לדתן ולאבירם בני אליאב בן־ראובן אשׁר פצתה הארץ את־פיה ותבלעם
ואת־בתיהם ואת־אהליהם ואת כל־היקום אשׁר ברגליהם בקרב כל־ישׂראל׃
(7)כי
עיניכם הראת את־כל־מעשׂה הגדל אשׁר עשׂה׃
(8)ושׁמרתם
את־כל־המצוה אשׁר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשׁתם את־הארץ
אשׁר אתם עברים שׁמה לרשׁתה׃
(9)ולמען
תאריכו ימים על־האדמה אשׁר נשׁבע לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת
חלב ודבשׁ׃
(10)כי
הארץ אשׁר אתה בא־שׁמה לרשׁתה לא כארץ מצרים הוא אשׁר יצאתם משׁם אשׁר
תזרע את־זרעך והשׁקית ברגלך כגן הירק׃
(11)והארץ
אשׁר אתם עברים שׁמה לרשׁתה ארץ הרים ובקעת למטר השׁמים תשׁתה־מים׃
(12)ארץ
אשׁר־ אלהיך דרשׁ אתה תמיד עיני אלהיך בה מרשׁית השׁנה ועד
אחרית שׁנה׃
(13)והיה
אם־שׁמע תשׁמעו אל־מצותי אשׁר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את־
אלהיכם ולעבדו בכל־לבבכם ובכל־נפשׁכם׃
(14)ונתתי
מטר־ארצכם בעתו יורה ומלקושׁ ואספת דגנך ותירשׁך ויצהרך׃
(15)ונתתי
עשׂב בשׂדך לבהמתך ואכלת ושׂבעת׃
(16)השׁמרו
לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשׁתחויתם להם׃
(17)וחרה
אף־ בכם ועצר את־השׁמים ולא־יהיה מטר והאדמה לא תתן את־יבולה
ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשׁר נתן לכם׃
(18)ושׂמתם
את־דברי אלה על־לבבכם ועל־נפשׁכם וקשׁרתם אתם לאות על־ידכם והיו לטוטפת
בין עיניכם׃
(19)ולמדתם
אתם את־בניכם לדבר בם בשׁבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשׁכבך ובקומך׃
(20)וכתבתם
על־מזוזות ביתך ובשׁעריך׃
(21)למען
ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשׁר נשׁבע לאבתיכם לתת להם כימי
השׁמים על־הארץ׃
(22)כי
אם־שׁמר תשׁמרון את־כל־המצוה הזאת אשׁר אנכי מצוה אתכם לעשׂתה לאהבה
את־ אלהיכם ללכת בכל־דרכיו ולדבקה־בו׃
(23)והורישׁ
את־כל־הגוים האלה מלפניכם וירשׁתם גוים גדלים ועצמים מכם׃
(24)כל־המקום
אשׁר תדרך כף־רגלכם בו לכם יהיה מן־המדבר והלבנון מן־הנהר נהר־פרת ועד
הים האחרון יהיה גבלכם׃
(25)לא־יתיצב
אישׁ בפניכם פחדכם ומוראכם יתן אלהיכם על־פני כל־הארץ אשׁר
תדרכו־בה כאשׁר דבר לכם׃
(26)ראה
אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה׃
(27)את־הברכה
אשׁר תשׁמעו אל־מצות אלהיכם אשׁר אנכי מצוה אתכם היום׃
(28)והקללה
אם־לא תשׁמעו אל־מצות אלהיכם וסרתם מן־הדרך אשׁר אנכי מצוה אתכם
היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשׁר לא־ידעתם׃
(29)והיה
כי יביאך אלהיך אל־הארץ אשׁר־אתה בא־שׁמה לרשׁתה ונתתה את־הברכה
על־הר גרזים ואת־הקללה על־הר עיבל׃
(30)הלא־המה
בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השׁמשׁ בארץ הכנעני הישׁב בערבה מול הגלגל
אצל אלוני מרה׃
(31)כי
אתם עברים את־הירדן לבא לרשׁת את־הארץ אשׁר־ אלהיכם נתן לכם
וירשׁתם אתה וישׁבתם־בה׃
(32)ושׁמרתם
לעשׂות את כל־החקים ואת־המשׁפטים אשׁר אנכי נתן לפניכם היום׃
(12:1)אלה
החקים והמשׁפטים אשׁר תשׁמרון לעשׂות בארץ אשׁר נתן אלהי אבתיך לך
לרשׁתה כל־הימים אשׁר־אתם חיים על־האדמה׃
(2)אבד
תאבדון את־כל־המקמות אשׁר עבדו־שׁם הגוים אשׁר אתם ירשׁים אתם
את־אלהיהם על־ההרים הרמים ועל־הגבעות ותחת כל־עץ רענן׃
(3)ונתצתם
את־מזבחתם ושׁברתם את־מצבתם ואשׁריהם תשׂרפון באשׁ ופסילי אלהיהם
תגדעון ואבדתם את־שׁמם מן־המקום ההוא׃
(4)לא־תעשׂון
כן ליהוה אלהיכם׃
(5)כי
אם־אל־המקום אשׁר־יבחר אלהיכם מכל־שׁבטיכם לשׂום את־שׁמו שׁם
לשׁכנו תדרשׁו ובאת שׁמה׃
(6)והבאתם
שׁמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשׂרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם
ובכרת בקרכם וצאנכם׃
(7)ואכלתם־שׁם
לפני אלהיכם ושׂמחתם בכל משׁלח ידכם אתם ובתיכם אשׁר ברכך
אלהיך׃
(8)לא
תעשׂון ככל אשׁר אנחנו עשׂים פה היום אישׁ כל־הישׁר בעיניו׃
(9)כי
לא־באתם עד־עתה אל־המנוחה ואל־הנחלה אשׁר־ אלהיך נתן לך׃
(10)ועברתם
את־הירדן וישׁבתם בארץ אשׁר־ אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם
מכל־איביכם מסביב וישׁבתם־בטח׃
(11)והיה
המקום אשׁר־יבחר אלהיכם בו לשׁכן שׁמו שׁם שׁמה תביאו את כל־אשׁר
אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשׂרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם
אשׁר תדרו ליהוה׃
(12)ושׂמחתם
לפני אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשׁר
בשׁעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם׃
(13)השׁמר
לך פן־תעלה עלתיך בכל־מקום אשׁר תראה׃
(14)כי
אם־במקום אשׁר־יבחר באחד שׁבטיך שׁם תעלה עלתיך ושׁם תעשׂה כל
אשׁר אנכי מצוך׃
(15)רק
בכל־אות נפשׁך תזבח ואכלת בשׂר כברכת אלהיך אשׁר נתן־לך
בכל־שׁעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל׃
(16)רק
הדם לא תאכלו על־הארץ תשׁפכנו כמים׃
(17)לא־תוכל
לאכל בשׁעריך מעשׂר דגנך ותירשׁך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל־נדריך
אשׁר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃
(18)כי
אם־לפני אלהיך תאכלנו במקום אשׁר יבחר אלהיך בו אתה ובנך
ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשׁר בשׁעריך ושׂמחת לפני אלהיך בכל משׁלח
ידך׃
(19)השׁמר
לך פן־תעזב את־הלוי כל־ימיך על־אדמתך׃
(20)כי־ירחיב
אלהיך את־גבלך כאשׁר דבר־לך ואמרת אכלה בשׂר כי־תאוה נפשׁך לאכל
בשׂר בכל־אות נפשׁך תאכל בשׂר׃
(21)כי־ירחק
ממך המקום אשׁר יבחר אלהיך לשׂום שׁמו שׁם וזבחת מבקרך ומצאנך
אשׁר נתן לך כאשׁר צויתך ואכלת בשׁעריך בכל אות נפשׁך׃
(22)אך
כאשׁר יאכל את־הצבי ואת־האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו׃
(23)רק
חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפשׁ ולא־תאכל הנפשׁ עם־הבשׂר׃
(24)לא
תאכלנו על־הארץ תשׁפכנו כמים׃
(25)לא
תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי־תעשׂה הישׁר בעיני
(26)רק
קדשׁיך אשׁר־יהיו לך ונדריך תשׂא ובאת אל־המקום אשׁר־יבחר
(27)ועשׂית
עלתיך הבשׂר והדם על־מזבח אלהיך ודם־זבחיך ישׁפך על־מזבח
אלהיך והבשׂר תאכל׃
(28)שׁמר
ושׁמעת את כל־הדברים האלה אשׁר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך
עד־עולם כי תעשׂה הטוב והישׁר בעיני אלהיך׃
(29)כי־יכרית
אלהיך את־הגוים אשׁר אתה בא־שׁמה לרשׁת אותם מפניך וירשׁת אתם
וישׁבת בארצם׃
(30)השׁמר
לך פן־תנקשׁ אחריהם אחרי השׁמדם מפניך ופן־תדרשׁ לאלהיהם לאמר איכה
יעבדו הגוים האלה את־אלהיהם ואעשׂה־כן גם־אני׃
(31)לא־תעשׂה
כן ליהוה אלהיך כי כל־תועבת אשׁר שׂנא עשׂו לאלהיהם כי גם
את־בניהם ואת־בנתיהם ישׂרפו באשׁ לאלהיהם׃
(32)
את כל־הדבר אשׁר אנכי מצוה אתכם אתו תשׁמרו לעשׂות לא־תסף עליו ולא
תגרע ממנו׃
(13:1)
כי־יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת׃
(2)
ובא האות והמופת אשׁר־דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשׁר
לא־ידעתם ונעבדם׃
(3)
לא תשׁמע אל־דברי הנביא ההוא או אל־חולם החלום ההוא כי מנסה
אלהיכם אתכם לדעת הישׁכם אהבים את־ אלהיכם בכל־לבבכם ובכל־נפשׁכם׃
(4)
אחרי אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת־מצותיו תשׁמרו ובקלו תשׁמעו ואתו
תעבדו ובו תדבקון׃
(5)
והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר־סרה על־ אלהיכם המוציא
אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן־הדרך אשׁר צוך אלהיך
ללכת בה ובערת הרע מקרבך׃
(6)
כי יסיתך אחיך בן־אמך או־בנך או־בתך או אשׁת חיקך או רעך אשׁר כנפשׁך
בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשׁר לא ידעת אתה ואבתיך׃
(7)
מאלהי העמים אשׁר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ
ועד־קצה הארץ׃
(8)
לא־תאבה לו ולא תשׁמע אליו ולא־תחוס עינך עליו ולא־תחמל ולא־תכסה עליו׃
(9)
כי הרג תהרגנו ידך תהיה־בו בראשׁונה להמיתו ויד כל־העם באחרנה׃
(10)
וסקלתו באבנים ומת כי בקשׁ להדיחך מעל אלהיך המוציאך מארץ מצרים
מבית עבדים׃
(11)
וכל־ישׂראל ישׁמעו ויראון ולא־יוספו לעשׂות כדבר הרע הזה בקרבך׃
(12)
כי־תשׁמע באחת עריך אשׁר אלהיך נתן לך לשׁבת שׁם לאמר׃
(13)
יצאו אנשׁים בני־בליעל מקרבך וידיחו את־ישׁבי עירם לאמר נלכה ונעבדה
אלהים אחרים אשׁר לא־ידעתם׃
(14)
ודרשׁת וחקרת ושׁאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשׂתה התועבה הזאת
בקרבך׃
(15)
הכה תכה את־ישׁבי העיר ההוא לפי־חרב החרם אתה ואת־כל־אשׁר־בה ואת־בהמתה
לפי־חרב׃
(16)
ואת־כל־שׁללה תקבץ אל־תוך רחבה ושׂרפת באשׁ את־העיר ואת־כל־שׁללה כליל
ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד׃
(17)
ולא־ידבק בידך מאומה מן־החרם למען ישׁוב מחרון אפו ונתן־לך רחמים
ורחמך והרבך כאשׁר נשׁבע לאבתיך׃
(18)
כי תשׁמע בקול אלהיך לשׁמר את־כל־מצותיו אשׁר אנכי מצוך היום
לעשׂות הישׁר בעיני אלהיך׃
(14:1)בנים
אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא־תשׂימו קרחה בין עיניכם למת׃
(2)כי
עם קדושׁ אתה ליהוה אלהיך ובך בחר להיות לו לעם סגלה מכל העמים
אשׁר על־פני האדמה׃
(3)לא
תאכל כל־תועבה׃
(4)זאת
הבהמה אשׁר תאכלו שׁור שׂה כשׂבים ושׂה עזים׃
(5)איל
וצבי ויחמור ואקו ודישׁן ותאו וזמר׃
(6)וכל־בהמה
מפרסת פרסה ושׁסעת שׁסע שׁתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃
(7)אך
את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השׁסועה את־הגמל ואת־הארנבת
ואת־השׁפן כי־מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃
(8)ואת־החזיר
כי־מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשׂרם לא תאכלו ובנבלתם לא
תגעו׃
(9)את־זה
תאכלו מכל אשׁר במים כל אשׁר־לו סנפיר וקשׂקשׂת תאכלו׃
(10)וכל
אשׁר אין־לו סנפיר וקשׂקשׂת לא תאכלו טמא הוא לכם׃
(11)כל־צפור
טהרה תאכלו׃
(12)וזה
אשׁר לא־תאכלו מהם הנשׁר והפרס והעזניה׃
(13)והראה
ואת־האיה והדיה למינה׃
(14)ואת
כל־ערב למינו׃
(15)ואת
בת היענה ואת־התחמס ואת־השׁחף ואת־הנץ למינהו׃
(16)את־הכוס
ואת־הינשׁוף והתנשׁמת׃
(17)והקאת
ואת־הרחמה ואת־השׁלך׃
(18)והחסידה
והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃
(19)וכל
שׁרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃
(20)כל־עוף
טהור תאכלו׃
(21)לא
תאכלו כל־נבלה לגר אשׁר־בשׁעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדושׁ
אתה ליהוה אלהיך לא־תבשׁל גדי בחלב אמו׃
(22)עשׂר
תעשׂר את כל־תבואת זרעך היצא השׂדה שׁנה שׁנה׃
(23)ואכלת
לפני אלהיך במקום אשׁר־יבחר לשׁכן שׁמו שׁם מעשׂר דגנך תירשׁך
ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את־ אלהיך כל־הימים׃
(24)וכי־ירבה
ממך הדרך כי לא תוכל שׂאתו כי־ירחק ממך המקום אשׁר יבחר אלהיך
לשׂום שׁמו שׁם כי יברכך אלהיך׃
(25)ונתתה
בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל־המקום אשׁר יבחר אלהיך בו׃
(26)ונתתה
הכסף בכל אשׁר־תאוה נפשׁך בבקר ובצאן וביין ובשׁכר ובכל אשׁר תשׁאלך
נפשׁך ואכלת שׁם לפני אלהיך ושׂמחת אתה וביתך׃
(27)והלוי
אשׁר־בשׁעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך׃
(28)מקצה
שׁלשׁ שׁנים תוציא את־כל־מעשׂר תבואתך בשׁנה ההוא והנחת בשׁעריך׃
(29)ובא
הלוי כי אין־לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשׁר בשׁעריך ואכלו
ושׂבעו למען יברכך אלהיך בכל־מעשׂה ידך אשׁר תעשׂה׃
(15:1)מקץ
שׁבע־שׁנים תעשׂה שׁמטה׃
(2)וזה
דבר השׁמטה שׁמוט כל־בעל משׁה ידו אשׁר ישׁה ברעהו לא־יגשׂ את־רעהו
ואת־אחיו כי־קרא שׁמטה ליהוה׃
(3)את־הנכרי
תגשׂ ואשׁר יהיה לך את־אחיך תשׁמט ידך׃
(4)אפס
כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך בארץ אשׁר אלהיך נתן־לך
נחלה לרשׁתה׃
(5)רק
אם־שׁמוע תשׁמע בקול אלהיך לשׁמר לעשׂות את־כל־המצוה הזאת אשׁר
אנכי מצוך היום׃
(6)כי־
אלהיך ברכך כאשׁר דבר־לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשׁלת בגוים
רבים ובך לא ימשׁלו׃
(7)כי־יהיה
בך אביון מאחד אחיך באחד שׁעריך בארצך אשׁר־ אלהיך נתן לך לא תאמץ
את־לבבך ולא תקפץ את־ידך מאחיך האביון׃
(8)כי־פתח
תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשׁר יחסר לו׃
(9)השׁמר
לך פן־יהיה דבר עם־לבבך בליעל לאמר קרבה שׁנת־השׁבע שׁנת השׁמטה ורעה
עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל־ והיה בך חטא׃
(10)נתון
תתן לו ולא־ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך אלהיך
בכל־מעשׂך ובכל משׁלח ידך׃
(11)כי
לא־יחדל אביון מקרב הארץ על־כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את־ידך לאחיך
לעניך ולאבינך בארצך׃
(12)כי־ימכר
לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שׁשׁ שׁנים ובשׁנה השׁביעת תשׁלחנו
חפשׁי מעמך׃
(13)וכי־תשׁלחנו
חפשׁי מעמך לא תשׁלחנו ריקם׃
(14)העניק
תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשׁר ברכך אלהיך תתן־לו׃
(15)וזכרת
כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך אלהיך על־כן אנכי מצוך את־הדבר הזה
היום׃
(16)והיה
כי־יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת־ביתך כי־טוב לו עמך׃
(17)ולקחת
את־המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשׂה־כן׃
(18)לא־יקשׁה
בעינך בשׁלחך אתו חפשׁי מעמך כי משׁנה שׂכר שׂכיר עבדך שׁשׁ שׁנים
וברכך אלהיך בכל אשׁר תעשׂה׃
(19)כל־הבכור
אשׁר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדישׁ ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שׁורך
ולא תגז בכור צאנך׃
(20)לפני
אלהיך תאכלנו שׁנה בשׁנה במקום אשׁר־יבחר אתה וביתך׃
(21)וכי־יהיה
בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך׃
(22)בשׁעריך
תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל׃
(23)רק
את־דמו לא תאכל על־הארץ תשׁפכנו כמים׃
(16:1)שׁמור
את־חדשׁ האביב ועשׂית פסח ליהוה אלהיך כי בחדשׁ האביב הוציאך
אלהיך ממצרים לילה׃
(2)וזבחת
פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשׁר־יבחר לשׁכן שׁמו שׁם׃
(3)לא־תאכל
עליו חמץ שׁבעת ימים תאכל־עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים
למען תזכר את־יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃
(4)ולא־יראה
לך שׂאר בכל־גבלך שׁבעת ימים ולא־ילין מן־הבשׂר אשׁר תזבח בערב ביום
הראשׁון לבקר׃
(5)לא
תוכל לזבח את־הפסח באחד שׁעריך אשׁר־ אלהיך נתן לך׃
(6)כי
אם־אל־המקום אשׁר־יבחר אלהיך לשׁכן שׁמו שׁם תזבח את־הפסח בערב
כבוא השׁמשׁ מועד צאתך ממצרים׃
(7)ובשׁלת
ואכלת במקום אשׁר יבחר אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃
(8)שׁשׁת
ימים תאכל מצות וביום השׁביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשׂה מלאכה׃
(9)שׁבעה
שׁבעת תספר־לך מהחל חרמשׁ בקמה תחל לספר שׁבעה שׁבעות׃
(10)ועשׂית
חג שׁבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשׁר תתן כאשׁר יברכך אלהיך׃
(11)ושׂמחת
לפני אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשׁר בשׁעריך והגר
והיתום והאלמנה אשׁר בקרבך במקום אשׁר יבחר אלהיך לשׁכן שׁמו שׁם׃
(12)וזכרת
כי־עבד היית במצרים ושׁמרת ועשׂית את־החקים האלה׃
(13)חג
הסכת תעשׂה לך שׁבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך׃
(14)ושׂמחת
בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשׁר
בשׁעריך׃
(15)שׁבעת
ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשׁר־יבחר כי יברכך אלהיך בכל
תבואתך ובכל מעשׂה ידיך והיית אך שׂמח׃
(16)שׁלושׁ
פעמים בשׁנה יראה כל־זכורך את־פני אלהיך במקום אשׁר יבחר בחג
המצות ובחג השׁבעות ובחג הסכות ולא יראה את־פני ריקם׃
(17)אישׁ
כמתנת ידו כברכת אלהיך אשׁר נתן־לך׃
(18)שׁפטים
ושׁטרים תתן־לך בכל־שׁעריך אשׁר אלהיך נתן לך לשׁבטיך ושׁפטו
את־העם משׁפט־צדק׃
(19)לא־תטה
משׁפט לא תכיר פנים ולא־תקח שׁחד כי השׁחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי
צדיקם׃
(20)צדק
צדק תרדף למען תחיה וירשׁת את־הארץ אשׁר־ אלהיך נתן לך׃
(21)לא־תטע
לך אשׁרה כל־עץ אצל מזבח אלהיך אשׁר תעשׂה־לך׃
(22)ולא־תקים
לך מצבה אשׁר שׂנא אלהיך׃
(17:1)לא־תזבח
ליהוה אלהיך שׁור ושׂה אשׁר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת אלהיך
הוא׃
(2)כי־ימצא
בקרבך באחד שׁעריך אשׁר־ אלהיך נתן לך אישׁ או־אשׁה אשׁר יעשׂה
את־הרע בעיני ־אלהיך לעבר בריתו׃
(3)וילך
ויעבד אלהים אחרים וישׁתחו להם ולשׁמשׁ או לירח או לכל־צבא השׁמים אשׁר
לא־צויתי׃
(4)והגד־לך
ושׁמעת ודרשׁת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשׂתה התועבה הזאת בישׂראל׃
(5)והוצאת
את־האישׁ ההוא או את־האשׁה ההוא אשׁר עשׂו את־הדבר הרע הזה אל־שׁעריך
את־האישׁ או את־האשׁה וסקלתם באבנים ומתו׃
(6)על־פי
שׁנים עדים או שׁלשׁה עדים יומת המת לא יומת על־פי עד אחד׃
(7)יד
העדים תהיה־בו בראשׁנה להמיתו ויד כל־העם באחרנה ובערת הרע מקרבך׃
(8)כי
יפלא ממך דבר למשׁפט בין־דם לדם בין־דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת
בשׁעריך וקמת ועלית אל־המקום אשׁר יבחר אלהיך בו׃
(9)ובאת
אל־הכהנים הלוים ואל־השׁפט אשׁר יהיה בימים ההם ודרשׁת והגידו לך את
דבר המשׁפט׃
(10)ועשׂית
על־פי הדבר אשׁר יגידו לך מן־המקום ההוא אשׁר יבחר ושׁמרת לעשׂות
ככל אשׁר יורוך׃
(11)על־פי
התורה אשׁר יורוך ועל־המשׁפט אשׁר־יאמרו לך תעשׂה לא תסור מן־הדבר
אשׁר־יגידו לך ימין ושׂמאל׃
(12)והאישׁ
אשׁר־יעשׂה בזדון לבלתי שׁמע אל־הכהן העמד לשׁרת שׁם את־ אלהיך או
אל־השׁפט ומת האישׁ ההוא ובערת הרע מישׂראל׃
(13)וכל־העם
ישׁמעו ויראו ולא יזידון עוד׃
(14)כי־תבא
אל־הארץ אשׁר אלהיך נתן לך וירשׁתה וישׁבתה בה ואמרת אשׂימה עלי
מלך ככל־הגוים אשׁר סביבתי׃
(15)שׂום
תשׂים עליך מלך אשׁר יבחר אלהיך בו מקרב אחיך תשׂים עליך מלך לא
תוכל לתת עליך אישׁ נכרי אשׁר לא־אחיך הוא׃
(16)רק
לא־ירבה־לו סוסים ולא־ישׁיב את־העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר
לכם לא תספון לשׁוב בדרך הזה עוד׃
(17)ולא
ירבה־לו נשׁים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה־לו מאד׃
(18)והיה
כשׁבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את־משׁנה התורה הזאת על־ספר מלפני הכהנים
הלוים׃
(19)והיתה
עמו וקרא בו כל־ימי חייו למען ילמד ליראה את־ אלהיו לשׁמר
את־כל־דברי התורה הזאת ואת־החקים האלה לעשׂתם׃
(20)לבלתי
רום־לבבו מאחיו ולבלתי סור מן־המצוה ימין ושׂמאול למען יאריך ימים
על־ממלכתו הוא ובניו בקרב ישׂראל׃
(18:1)לא־יהיה
לכהנים הלוים כל־שׁבט לוי חלק ונחלה עם־ישׂראל אשׁי ונחלתו
יאכלון׃
(2)ונחלה
לא־יהיה־לו בקרב אחיו הוא נחלתו כאשׁר דבר־לו׃
(3)וזה
יהיה משׁפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם־שׁור אם־שׂה ונתן לכהן
הזרע והלחיים והקבה׃
(4)ראשׁית
דגנך תירשׁך ויצהרך וראשׁית גז צאנך תתן־לו׃
(5)כי
בו בחר אלהיך מכל־שׁבטיך לעמד לשׁרת בשׁם־ הוא ובניו
כל־הימים׃
(6)וכי־יבא
הלוי מאחד שׁעריך מכל־ישׂראל אשׁר־הוא גר שׁם ובא בכל־אות נפשׁו
אל־המקום אשׁר־יבחר
(7)ושׁרת
בשׁם אלהיו ככל־אחיו הלוים העמדים שׁם לפני
(8)חלק
כחלק יאכלו לבד ממכריו על־האבות׃
(9)כי
אתה בא אל־הארץ אשׁר־ אלהיך נתן לך לא־תלמד לעשׂות כתועבת הגוים
ההם׃
(10)לא־ימצא
בך מעביר בנו־ובתו באשׁ קסם קסמים מעונן ומנחשׁ ומכשׁף׃
(11)וחבר
חבר ושׁאל אוב וידעני ודרשׁ אל־המתים׃
(12)כי־תועבת
כל־עשׂה אלה ובגלל התועבת האלה אלהיך מורישׁ אותם מפניך׃
(13)תמים
תהיה עם אלהיך׃
(14)כי
הגוים האלה אשׁר אתה יורשׁ אותם אל־מעננים ואל־קסמים ישׁמעו ואתה לא כן
נתן לך אלהיך׃
(15)נביא
מקרבך מאחיך כמני יקים לך אלהיך אליו תשׁמעון׃
(16)ככל
אשׁר־שׁאלת מעם אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשׁמע את־קול
אלהי ואת־האשׁ הגדלה הזאת לא־אראה עוד ולא אמות׃
(17)ויאמר
אלי היטיבו אשׁר דברו׃
(18)נביא
אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל־אשׁר
אצונו׃
(19)והיה
האישׁ אשׁר לא־ישׁמע אל־דברי אשׁר ידבר בשׁמי אנכי אדרשׁ מעמו׃
(20)אך
הנביא אשׁר יזיד לדבר דבר בשׁמי את אשׁר לא־צויתיו לדבר ואשׁר ידבר
בשׁם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃
(21)וכי
תאמר בלבבך איכה נדע את־הדבר אשׁר לא־דברו
(22)אשׁר
ידבר הנביא בשׁם ולא־יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשׁר לא־דברו
בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃
(19:1)כי־יכרית
אלהיך את־הגוים אשׁר אלהיך נתן לך את־ארצם וירשׁתם וישׁבת
בעריהם ובבתיהם׃
(2)שׁלושׁ
ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשׁר אלהיך נתן לך לרשׁתה׃
(3)תכין
לך הדרך ושׁלשׁת את־גבול ארצך אשׁר ינחילך אלהיך והיה לנוס שׁמה
כל־רצח׃
(4)וזה
דבר הרצח אשׁר־ינוס שׁמה וחי אשׁר יכה את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שׂנא
לו מתמל שׁלשׁם׃
(5)ואשׁר
יבא את־רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשׁל הברזל
מן־העץ ומצא את־רעהו ומת הוא ינוס אל־אחת הערים־האלה וחי׃
(6)פן־ירדף
גאל הדם אחרי הרצח כי־יחם לבבו והשׂיגו כי־ירבה הדרך והכהו נפשׁ ולו
אין משׁפט־מות כי לא שׂנא הוא לו מתמול שׁלשׁום׃
(7)על־כן
אנכי מצוך לאמר שׁלשׁ ערים תבדיל לך׃
(8)ואם־ירחיב
אלהיך את־גבלך כאשׁר נשׁבע לאבתיך ונתן לך את־כל־הארץ אשׁר דבר
לתת לאבתיך׃
(9)כי־תשׁמר
את־כל־המצוה הזאת לעשׂתה אשׁר אנכי מצוך היום לאהבה את־ אלהיך
וללכת בדרכיו כל־הימים ויספת לך עוד שׁלשׁ ערים על השׁלשׁ האלה׃
(10)ולא
ישׁפך דם נקי בקרב ארצך אשׁר אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים׃
(11)וכי־יהיה
אישׁ שׂנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפשׁ ומת ונס אל־אחת הערים
האל׃
(12)ושׁלחו
זקני עירו ולקחו אתו משׁם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃
(13)לא־תחוס
עינך עליו ובערת דם־הנקי מישׂראל וטוב לך׃
(14)לא
תסיג גבול רעך אשׁר גבלו ראשׁנים בנחלתך אשׁר תנחל בארץ אשׁר
אלהיך נתן לך לרשׁתה׃
(15)לא־יקום
עד אחד באישׁ לכל־עון ולכל־חטאת בכל־חטא אשׁר יחטא על־פי שׁני עדים או
על־פי שׁלשׁה־עדים יקום דבר׃
(16)כי־יקום
עד־חמס באישׁ לענות בו סרה׃
(17)ועמדו
שׁני־האנשׁים אשׁר־להם הריב לפני לפני הכהנים והשׁפטים אשׁר יהיו
בימים ההם׃
(18)ודרשׁו
השׁפטים היטב והנה עד־שׁקר העד שׁקר ענה באחיו׃
(19)ועשׂיתם
לו כאשׁר זמם לעשׂות לאחיו ובערת הרע מקרבך׃
(20)והנשׁארים
ישׁמעו ויראו ולא־יספו לעשׂות עוד כדבר הרע הזה בקרבך׃
(21)ולא
תחוס עינך נפשׁ בנפשׁ עין בעין שׁן בשׁן יד ביד רגל ברגל׃
(20:1)כי־תצא
למלחמה על־איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי־ אלהיך
עמך המעלך מארץ מצרים׃
(2)והיה
כקרבכם אל־המלחמה ונגשׁ הכהן ודבר אל־העם׃
(3)ואמר
אלהם שׁמע ישׂראל אתם קרבים היום למלחמה על־איביכם אל־ירך לבבכם
אל־תיראו ואל־תחפזו ואל־תערצו מפניהם׃
(4)כי
אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם־איביכם להושׁיע אתכם׃
(5)ודברו
השׁטרים אל־העם לאמר מי־האישׁ אשׁר בנה בית־חדשׁ ולא חנכו ילך וישׁב
לביתו פן־ימות במלחמה ואישׁ אחר יחנכנו׃
(6)ומי־האישׁ
אשׁר־נטע כרם ולא חללו ילך וישׁב לביתו פן־ימות במלחמה ואישׁ אחר
יחללנו׃
(7)ומי־האישׁ
אשׁר־ארשׂ אשׁה ולא לקחה ילך וישׁב לביתו פן־ימות במלחמה ואישׁ אחר
יקחנה׃
(8)ויספו
השׁטרים לדבר אל־העם ואמרו מי־האישׁ הירא ורך הלבב ילך וישׁב לביתו ולא
ימס את־לבב אחיו כלבבו׃
(9)והיה
ככלת השׁטרים לדבר אל־העם ופקדו שׂרי צבאות בראשׁ העם׃
(10)כי־תקרב
אל־עיר להלחם עליה וקראת אליה לשׁלום׃
(11)והיה
אם־שׁלום תענך ופתחה לך והיה כל־העם הנמצא־בה יהיו לך למס ועבדוך׃
(12)ואם־לא
תשׁלים עמך ועשׂתה עמך מלחמה וצרת עליה׃
(13)ונתנה
אלהיך בידך והכית את־כל־זכורה לפי־חרב׃
(14)רק
הנשׁים והטף והבהמה וכל אשׁר יהיה בעיר כל־שׁללה תבז לך ואכלת את־שׁלל
איביך אשׁר נתן אלהיך לך׃
(15)כן
תעשׂה לכל־הערים הרחקת ממך מאד אשׁר לא־מערי הגוים־האלה הנה׃
(16)רק
מערי העמים האלה אשׁר אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל־נשׁמה׃
(17)כי־החרם
תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשׁר צוך אלהיך׃
(18)למען
אשׁר לא־ילמדו אתכם לעשׂות ככל תועבתם אשׁר עשׂו לאלהיהם וחטאתם ליהוה
אלהיכם׃
(19)כי־תצור
אל־עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשׂה לא־תשׁחית את־עצה לנדח עליו גרזן
כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השׂדה לבא מפניך במצור׃
(20)רק
עץ אשׁר־תדע כי־לא־עץ מאכל הוא אתו תשׁחית וכרת ובנית מצור על־העיר
אשׁר־הוא עשׂה עמך מלחמה עד רדתה׃
(21:1)כי־ימצא
חלל באדמה אשׁר אלהיך נתן לך לרשׁתה נפל בשׂדה לא נודע מי הכהו׃
(2)ויצאו
זקניך ושׁפטיך ומדדו אל־הערים אשׁר סביבת החלל׃
(3)והיה
העיר הקרבה אל־החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשׁר לא־עבד בה אשׁר
לא־משׁכה בעל׃
(4)והורדו
זקני העיר ההוא את־העגלה אל־נחל איתן אשׁר לא־יעבד בו ולא יזרע
וערפו־שׁם את־העגלה בנחל׃
(5)ונגשׁו
הכהנים בני לוי כי בם בחר אלהיך לשׁרתו ולברך בשׁם ועל־פיהם
יהיה כל־ריב וכל־נגע׃
(6)וכל
זקני העיר ההוא הקרבים אל־החלל ירחצו את־ידיהם על־העגלה הערופה בנחל׃
(7)וענו
ואמרו ידינו לא שׁפכה את־הדם הזה ועינינו לא ראו׃
(8)כפר
לעמך ישׂראל אשׁר־פדית ואל־תתן דם נקי בקרב עמך ישׂראל ונכפר להם
הדם׃
(9)ואתה
תבער הדם הנקי מקרבך כי־תעשׂה הישׁר בעיני
(10)כי־תצא
למלחמה על־איביך ונתנו אלהיך בידך ושׁבית שׁביו׃
(11)וראית
בשׁביה אשׁת יפת־תאר וחשׁקת בה ולקחת לך לאשׁה׃
(12)והבאתה
אל־תוך ביתך וגלחה את־ראשׁה ועשׂתה את־צפרניה׃
(13)והסירה
את־שׂמלת שׁביה מעליה וישׁבה בביתך ובכתה את־אביה ואת־אמה ירח ימים
ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשׁה׃
(14)והיה
אם־לא חפצת בה ושׁלחתה לנפשׁה ומכר לא־תמכרנה בכסף לא־תתעמר בה תחת
אשׁר עניתה׃
(15)כי־תהיין
לאישׁ שׁתי נשׁים האחת אהובה והאחת שׂנואה וילדו־לו בנים האהובה
והשׂנואה והיה הבן הבכר לשׂניאה׃
(16)והיה
ביום הנחילו את־בניו את אשׁר־יהיה לו לא יוכל לבכר את־בן־האהובה על־פני
בן־השׂנואה הבכר׃
(17)כי
את־הבכר בן־השׂנואה יכיר לתת לו פי שׁנים בכל אשׁר־ימצא לו כי־הוא
ראשׁית אנו לו משׁפט הבכרה׃
(18)כי־יהיה
לאישׁ בן סורר ומורה איננו שׁמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא
ישׁמע אליהם׃
(19)ותפשׂו
בו אביו ואמו והוציאו אתו אל־זקני עירו ואל־שׁער מקמו׃
(20)ואמרו
אל־זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שׁמע בקלנו זולל וסבא׃
(21)ורגמהו
כל־אנשׁי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל־ישׂראל ישׁמעו ויראו׃
(22)וכי־יהיה
באישׁ חטא משׁפט־מות והומת ותלית אתו על־עץ׃
(23)לא־תלין
נבלתו על־העץ כי־קבור תקברנו ביום ההוא כי־קללת אלהים תלוי ולא תטמא
את־אדמתך אשׁר אלהיך נתן לך נחלה׃
(22:1)לא־תראה
את־שׁור אחיך או את־שׂיו נדחים והתעלמת מהם השׁב תשׁיבם לאחיך׃
(2)ואם־לא
קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל־תוך ביתך והיה עמך עד דרשׁ אחיך
אתו והשׁבתו לו׃
(3)וכן
תעשׂה לחמרו וכן תעשׂה לשׂמלתו וכן תעשׂה לכל־אבדת אחיך אשׁר־תאבד ממנו
ומצאתה לא תוכל להתעלם׃
(4)לא־תראה
את־חמור אחיך או שׁורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו׃
(5)לא־יהיה
כלי־גבר על־אשׁה ולא־ילבשׁ גבר שׂמלת אשׁה כי תועבת אלהיך כל־עשׂה
אלה׃
(6)כי
יקרא קן־צפור לפניך בדרך בכל־עץ או על־הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת
על־האפרחים או על־הביצים לא־תקח האם על־הבנים׃
(7)שׁלח
תשׁלח את־האם ואת־הבנים תקח־לך למען ייטב לך והארכת ימים׃
(8)כי
תבנה בית חדשׁ ועשׂית מעקה לגגך ולא־תשׂים דמים בביתך כי־יפל הנפל
ממנו׃
(9)לא־תזרע
כרמך כלאים פן־תקדשׁ המלאה הזרע אשׁר תזרע ותבואת הכרם׃
(10)לא־תחרשׁ
בשׁור־ובחמר יחדו׃
(11)לא
תלבשׁ שׁעטנז צמר ופשׁתים יחדו׃
(12)גדלים
תעשׂה־לך על־ארבע כנפות כסותך אשׁר תכסה־בה׃
(13)כי־יקח
אישׁ אשׁה ובא אליה ושׂנאה׃
(14)ושׂם
לה עלילת דברים והוצא עליה שׁם רע ואמר את־האשׁה הזאת לקחתי ואקרב אליה
ולא־מצאתי לה בתולים׃
(15)ולקח
אבי הנער ואמה והוציאו את־בתולי הנער אל־זקני העיר השׁערה׃
(16)ואמר
אבי הנער אל־הזקנים את־בתי נתתי לאישׁ הזה לאשׁה וישׂנאה׃
(17)והנה־הוא
שׂם עלילת דברים לאמר לא־מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשׂו
השׂמלה לפני זקני העיר׃
(18)ולקחו
זקני העיר־ההוא את־האישׁ ויסרו אתו׃
(19)וענשׁו
אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שׁם רע על בתולת ישׂראל
ולו־תהיה לאשׁה לא־יוכל לשׁלחה כל־ימיו׃
(20)ואם־אמת
היה הדבר הזה לא־נמצאו בתולים לנער׃
(21)והוציאו
את־הנער אל־פתח בית־אביה וסקלוה אנשׁי עירה באבנים ומתה כי־עשׂתה נבלה
בישׂראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃
(22)כי־ימצא
אישׁ שׁכב עם־אשׁה בעלת־בעל ומתו גם־שׁניהם האישׁ השׁכב עם־האשׁה
והאשׁה ובערת הרע מישׂראל׃
(23)כי
יהיה נער בתולה מארשׂה לאישׁ ומצאה אישׁ בעיר ושׁכב עמה׃
(24)והוצאתם
את־שׁניהם אל־שׁער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את־הנער על־דבר
אשׁר לא־צעקה בעיר ואת־האישׁ על־דבר אשׁר־ענה את־אשׁת רעהו ובערת הרע
מקרבך׃
(25)ואם־בשׂדה
ימצא האישׁ את־הנער המארשׂה והחזיק־בה האישׁ ושׁכב עמה ומת האישׁ
אשׁר־שׁכב עמה לבדו׃
(26)ולנער
לא־תעשׂה דבר אין לנער חטא מות כי כאשׁר יקום אישׁ על־רעהו ורצחו נפשׁ
כן הדבר הזה׃
(27)כי
בשׂדה מצאה צעקה הנער המארשׂה ואין מושׁיע לה׃
(28)כי־ימצא
אישׁ נער בתולה אשׁר לא־ארשׂה ותפשׂה ושׁכב עמה ונמצאו׃
(29)ונתן
האישׁ השׁכב עמה לאבי הנער חמשׁים כסף ולו־תהיה לאשׁה תחת אשׁר ענה
לא־יוכל שׁלחה כל־ימיו׃
(30)
לא־יקח אישׁ את־אשׁת אביו ולא יגלה כנף אביו׃
(23:1)
לא־יבא פצוע־דכה וכרות שׁפכה בקהל
(2)
לא־יבא ממזר בקהל גם דור עשׂירי לא־יבא לו בקהל
(3)
לא־יבא עמוני ומואבי בקהל גם דור עשׂירי לא־יבא להם בקהל
עד־עולם׃
(4)
על־דבר אשׁר לא־קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשׁר שׂכר
עליך את־בלעם בן־בעור מפתור ארם נהרים לקללך׃
(5)
ולא־אבה אלהיך לשׁמע אל־בלעם ויהפך אלהיך לך את־הקללה לברכה
כי אהבך אלהיך׃
(6)
לא־תדרשׁ שׁלמם וטבתם כל־ימיך לעולם׃
(7)
לא־תתעב אדמי כי אחיך הוא לא־תתעב מצרי כי־גר היית בארצו׃
(8)
בנים אשׁר־יולדו להם דור שׁלישׁי יבא להם בקהל
(9)
כי־תצא מחנה על־איביך ונשׁמרת מכל דבר רע׃
(10)
כי־יהיה בך אישׁ אשׁר לא־יהיה טהור מקרה־לילה ויצא אל־מחוץ למחנה לא
יבא אל־תוך המחנה׃
(11)
והיה לפנות־ערב ירחץ במים וכבא השׁמשׁ יבא אל־תוך המחנה׃
(12)
ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שׁמה חוץ׃
(13)
ויתד תהיה לך על־אזנך והיה בשׁבתך חוץ וחפרתה בה ושׁבת וכסית את־צאתך׃
(14)
כי אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך
קדושׁ ולא־יראה בך ערות דבר ושׁב מאחריך׃
(15)
לא־תסגיר עבד אל־אדניו אשׁר־ינצל אליך מעם אדניו׃
(16)
עמך ישׁב בקרבך במקום אשׁר־יבחר באחד שׁעריך בטוב לו לא תוננו׃
(17)
לא־תהיה קדשׁה מבנות ישׂראל ולא־יהיה קדשׁ מבני ישׂראל׃
(18)
לא־תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית אלהיך לכל־נדר כי תועבת
אלהיך גם־שׁניהם׃
(19)
לא־תשׁיך לאחיך נשׁך כסף נשׁך אכל נשׁך כל־דבר אשׁר ישׁך׃
(20)
לנכרי תשׁיך ולאחיך לא תשׁיך למען יברכך אלהיך בכל משׁלח ידך
על־הארץ אשׁר־אתה בא־שׁמה לרשׁתה׃
(21)
כי־תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשׁלמו כי־דרשׁ ידרשׁנו אלהיך
מעמך והיה בך חטא׃
(22)
וכי תחדל לנדר לא־יהיה בך חטא׃
(23)
מוצא שׂפתיך תשׁמר ועשׂית כאשׁר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשׁר דברת בפיך׃
(24)
כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשׁך שׂבעך ואל־כליך לא תתן׃
(25)
כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמשׁ לא תניף על קמת רעך׃
(24:1)כי־יקח
אישׁ אשׁה ובעלה והיה אם־לא תמצא־חן בעיניו כי־מצא בה ערות דבר וכתב לה
ספר כריתת ונתן בידה ושׁלחה מביתו׃
(2)ויצאה
מביתו והלכה והיתה לאישׁ־אחר׃
(3)ושׂנאה
האישׁ האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושׁלחה מביתו או כי ימות
האישׁ האחרון אשׁר־לקחה לו לאשׁה׃
(4)לא־יוכל
בעלה הראשׁון אשׁר־שׁלחה לשׁוב לקחתה להיות לו לאשׁה אחרי אשׁר הטמאה
כי־תועבה הוא לפני ולא תחטיא את־הארץ אשׁר אלהיך נתן לך
נחלה׃
(5)כי־יקח
אישׁ אשׁה חדשׁה לא יצא בצבא ולא־יעבר עליו לכל־דבר נקי יהיה לביתו
שׁנה אחת ושׂמח את־אשׁתו אשׁר־לקח׃
(6)לא־יחבל
רחים ורכב כי־נפשׁ הוא חבל׃
(7)כי־ימצא
אישׁ גנב נפשׁ מאחיו מבני ישׂראל והתעמר־בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת
הרע מקרבך׃
(8)השׁמר
בנגע־הצרעת לשׁמר מאד ולעשׂות ככל אשׁר־יורו אתכם הכהנים הלוים כאשׁר
צויתם תשׁמרו לעשׂות׃
(9)זכור
את אשׁר־עשׂה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃
(10)כי־תשׁה
ברעך משׁאת מאומה לא־תבא אל־ביתו לעבט עבטו׃
(11)בחוץ
תעמד והאישׁ אשׁר אתה נשׁה בו יוציא אליך את־העבוט החוצה׃
(12)ואם־אישׁ
עני הוא לא תשׁכב בעבטו׃
(13)השׁב
תשׁיב לו את־העבוט כבוא השׁמשׁ ושׁכב בשׂלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני
אלהיך׃
(14)לא־תעשׁק
שׂכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשׁר בארצך בשׁעריך׃
(15)ביומו
תתן שׂכרו ולא־תבוא עליו השׁמשׁ כי עני הוא ואליו הוא נשׂא את־נפשׁו
ולא־יקרא עליך אל־ והיה בך חטא׃
(16)לא־יומתו
אבות על־בנים ובנים לא־יומתו על־אבות אישׁ בחטאו יומתו׃
(17)לא
תטה משׁפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃
(18)וזכרת
כי עבד היית במצרים ויפדך אלהיך משׁם על־כן אנכי מצוך לעשׂות
את־הדבר הזה׃
(19)כי
תקצר קצירך בשׂדך ושׁכחת עמר בשׂדה לא תשׁוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה
יהיה למען יברכך אלהיך בכל מעשׂה ידיך׃
(20)כי
תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃
(21)כי
תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃
(22)וזכרת
כי־עבד היית בארץ מצרים על־כן אנכי מצוך לעשׂות את־הדבר הזה׃
(25:1)כי־יהיה
ריב בין אנשׁים ונגשׁו אל־המשׁפט ושׁפטום והצדיקו את־הצדיק והרשׁיעו
את־הרשׁע׃
(2)והיה
אם־בן הכות הרשׁע והפילו השׁפט והכהו לפניו כדי רשׁעתו במספר׃
(3)ארבעים
יכנו לא יסיף פן־יסיף להכתו על־אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃
(4)לא־תחסם
שׁור בדישׁו׃
(5)כי־ישׁבו
אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין־לו לא־תהיה אשׁת־המת החוצה לאישׁ זר
יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשׁה ויבמה׃
(6)והיה
הבכור אשׁר תלד יקום על־שׁם אחיו המת ולא־ימחה שׁמו מישׂראל׃
(7)ואם־לא
יחפץ האישׁ לקחת את־יבמתו ועלתה יבמתו השׁערה אל־הזקנים ואמרה מאן יבמי
להקים לאחיו שׁם בישׂראל לא אבה יבמי׃
(8)וקראו־לו
זקני־עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃
(9)ונגשׁה
יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה
ככה יעשׂה לאישׁ אשׁר לא־יבנה את־בית אחיו׃
(10)ונקרא
שׁמו בישׂראל בית חלוץ הנעל׃
(11)כי־ינצו
אנשׁים יחדו אישׁ ואחיו וקרבה אשׁת האחד להציל את־אישׁה מיד מכהו
ושׁלחה ידה והחזיקה במבשׁיו׃
(12)וקצתה
את־כפה לא תחוס עינך׃
(13)לא־יהיה
לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃
(14)לא־יהיה
לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃
(15)אבן
שׁלמה וצדק יהיה־לך איפה שׁלמה וצדק יהיה־לך למען יאריכו ימיך על האדמה
אשׁר־ אלהיך נתן לך׃
(16)כי
תועבת אלהיך כל־עשׂה אלה כל עשׂה עול׃
(17)זכור
את אשׁר־עשׂה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃
(18)אשׁר
קרך בדרך ויזנב בך כל־הנחשׁלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃
(19)והיה
בהניח אלהיך לך מכל־איביך מסביב בארץ אשׁר ־אלהיך נתן לך נחלה
לרשׁתה תמחה את־זכר עמלק מתחת השׁמים לא תשׁכח׃
(26:1)והיה
כי־תבוא אל־הארץ אשׁר אלהיך נתן לך נחלה וירשׁתה וישׁבת בה׃
(2)ולקחת
מראשׁית כל־פרי האדמה אשׁר תביא מארצך אשׁר אלהיך נתן לך ושׂמת
בטנא והלכת אל־המקום אשׁר יבחר אלהיך לשׁכן שׁמו שׁם׃
(3)ובאת
אל־הכהן אשׁר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך
כי־באתי אל־הארץ אשׁר נשׁבע לאבתינו לתת לנו׃
(4)ולקח
הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח אלהיך׃
(5)וענית
ואמרת לפני אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שׁם במתי מעט
ויהי־שׁם לגוי גדול עצום ורב׃
(6)וירעו
אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשׁה׃
(7)ונצעק
אל־ אלהי אבתינו וישׁמע את־קלנו וירא את־ענינו ואת־עמלנו
ואת־לחצנו׃
(8)ויוצאנו
ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים׃
(9)ויבאנו
אל־המקום הזה ויתן־לנו את־הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבשׁ׃
(10)ועתה
הנה הבאתי את־ראשׁית פרי האדמה אשׁר־נתתה לי והנחתו לפני
אלהיך והשׁתחוית לפני אלהיך׃
(11)ושׂמחת
בכל־הטוב אשׁר נתן־לך אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשׁר בקרבך׃
(12)כי
תכלה לעשׂר את־כל־מעשׂר תבואתך בשׁנה השׁלישׁת שׁנת המעשׂר ונתתה ללוי
לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשׁעריך ושׂבעו׃
(13)ואמרת
לפני אלהיך בערתי הקדשׁ מן־הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום
ולאלמנה ככל־מצותך אשׁר צויתני לא־עברתי ממצותיך ולא שׁכחתי׃
(14)לא־אכלתי
באני ממנו ולא־בערתי ממנו בטמא ולא־נתתי ממנו למת שׁמעתי בקול
אלהי עשׂיתי ככל אשׁר צויתני׃
(15)השׁקיפה
ממעון קדשׁך מן־השׁמים וברך את־עמך את־ישׂראל ואת האדמה אשׁר נתתה לנו
כאשׁר נשׁבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבשׁ׃
(16)היום
הזה אלהיך מצוך לעשׂות את־החקים האלה ואת־המשׁפטים ושׁמרת ועשׂית
אותם בכל־לבבך ובכל־נפשׁך׃
(17)את־
האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשׁמר חקיו ומצותיו ומשׁפטיו
ולשׁמע בקלו׃
(18)ויהוה
האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשׁר דבר־לך ולשׁמר כל־מצותיו׃
(19)ולתתך
עליון על כל־הגוים אשׁר עשׂה לתהלה ולשׁם ולתפארת ולהיתך עם־קדשׁ ליהוה
אלהיך כאשׁר דבר׃
(27:1)ויצו
משׁה וזקני ישׂראל את־העם לאמר שׁמר את־כל־המצוה אשׁר אנכי מצוה אתכם
היום׃
(2)והיה
ביום אשׁר תעברו את־הירדן אל־הארץ אשׁר־ אלהיך נתן לך והקמת לך
אבנים גדלות ושׂדת אתם בשׂיד׃
(3)וכתבת
עליהן את־כל־דברי התורה הזאת בעברך למען אשׁר תבא אל־הארץ אשׁר־
אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבשׁ כאשׁר דבר אלהי־אבתיך לך׃
(4)והיה
בעברכם את־הירדן תקימו את־האבנים האלה אשׁר אנכי מצוה אתכם היום בהר
עיבל ושׂדת אותם בשׂיד׃
(5)ובנית
שׁם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא־תניף עליהם ברזל׃
(6)אבנים
שׁלמות תבנה את־מזבח אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך׃
(7)וזבחת
שׁלמים ואכלת שׁם ושׂמחת לפני אלהיך׃
(8)וכתבת
על־האבנים את־כל־דברי התורה הזאת באר היטב׃
(9)וידבר
משׁה והכהנים הלוים אל כל־ישׂראל לאמר הסכת ושׁמע ישׂראל היום הזה
נהיית לעם ליהוה אלהיך׃
(10)ושׁמעת
בקול אלהיך ועשׂית את־מצותו ואת־חקיו אשׁר אנכי מצוך היום׃
(11)ויצו
משׁה את־העם ביום ההוא לאמר׃
(12)אלה
יעמדו לברך את־העם על־הר גרזים בעברכם את־הירדן שׁמעון ולוי ויהודה
וישׂשכר ויוסף ובנימן׃
(13)ואלה
יעמדו על־הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשׁר וזבולן דן ונפתלי׃
(14)וענו
הלוים ואמרו אל־כל־אישׁ ישׂראל קול רם׃
(15)ארור
האישׁ אשׁר יעשׂה פסל ומסכה תועבת מעשׂה ידי חרשׁ ושׂם בסתר וענו
כל־העם ואמרו אמן׃
(16)ארור
מקלה אביו ואמו ואמר כל־העם אמן׃
(17)ארור
מסיג גבול רעהו ואמר כל־העם אמן׃
(18)ארור
משׁגה עור בדרך ואמר כל־העם אמן׃
(19)ארור
מטה משׁפט גר־יתום ואלמנה ואמר כל־העם אמן׃
(20)ארור
שׁכב עם־אשׁת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל־העם אמן׃
(21)ארור
שׁכב עם־כל־בהמה ואמר כל־העם אמן׃
(22)ארור
שׁכב עם־אחתו בת־אביו או בת־אמו ואמר כל־העם אמן׃
(23)ארור
שׁכב עם־חתנתו ואמר כל־העם אמן׃
(24)ארור
מכה רעהו בסתר ואמר כל־העם אמן׃
(25)ארור
לקח שׁחד להכות נפשׁ דם נקי ואמר כל־העם אמן׃
(26)ארור
אשׁר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת לעשׂות אותם ואמר כל־העם אמן׃
(28:1)והיה
אם־שׁמוע תשׁמע בקול אלהיך לשׁמר לעשׂות את־כל־מצותיו אשׁר אנכי
מצוך היום ונתנך אלהיך עליון על כל־גויי הארץ׃
(2)ובאו
עליך כל־הברכות האלה והשׂיגך כי תשׁמע בקול אלהיך׃
(3)ברוך
אתה בעיר וברוך אתה בשׂדה׃
(4)ברוך
פרי־בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שׁגר אלפיך ועשׁתרות צאנך׃
(5)ברוך
טנאך ומשׁארתך׃
(6)ברוך
אתה בבאך וברוך אתה בצאתך׃
(7)יתן
את־איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשׁבעה
דרכים ינוסו לפניך׃
(8)יצו
אתך את־הברכה באסמיך ובכל משׁלח ידך וברכך בארץ אשׁר־ אלהיך
נתן לך׃
(9)יקימך
לו לעם קדושׁ כאשׁר נשׁבע־לך כי תשׁמר את־מצות אלהיך והלכת
בדרכיו׃
(10)וראו
כל־עמי הארץ כי שׁם נקרא עליך ויראו ממך׃
(11)והותרך
לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשׁר נשׁבע
לאבתיך לתת לך׃
(12)יפתח
לך את־אוצרו הטוב את־השׁמים לתת מטר־ארצך בעתו ולברך את כל־מעשׂה
ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה׃
(13)ונתנך
לראשׁ ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי־תשׁמע אל־מצות
אלהיך אשׁר אנכי מצוך היום לשׁמר ולעשׂות׃
(14)ולא
תסור מכל־הדברים אשׁר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושׂמאול ללכת אחרי
אלהים אחרים לעבדם׃
(15)והיה
אם־לא תשׁמע בקול אלהיך לשׁמר לעשׂות את־כל־מצותיו וחקתיו אשׁר
אנכי מצוך היום ובאו עליך כל־הקללות האלה והשׂיגוך׃
(16)ארור
אתה בעיר וארור אתה בשׂדה׃
(17)ארור
טנאך ומשׁארתך׃
(18)ארור
פרי־בטנך ופרי אדמתך שׁגר אלפיך ועשׁתרת צאנך׃
(19)ארור
אתה בבאך וארור אתה בצאתך׃
(20)ישׁלח
בך את־המארה את־המהומה ואת־המגערת בכל־משׁלח ידך אשׁר תעשׂה עד
השׁמדך ועד־אבדך מהר מפני רע מעלליך אשׁר עזבתני׃
(21)ידבק
בך את־הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשׁר־אתה בא־שׁמה לרשׁתה׃
(22)יככה
בשׁחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשׁדפון ובירקון ורדפוך עד
אבדך׃
(23)והיו
שׁמיך אשׁר על־ראשׁך נחשׁת והארץ אשׁר־תחתיך ברזל׃
(24)יתן
את־מטר ארצך אבק ועפר מן־השׁמים ירד עליך עד השׁמדך׃
(25)יתנך
נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשׁבעה דרכים תנוס לפניו והיית
לזעוה לכל ממלכות הארץ׃
(26)והיתה
נבלתך למאכל לכל־עוף השׁמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃
(27)יככה
בשׁחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשׁר לא־תוכל להרפא׃
(28)יככה
בשׁגעון ובעורון ובתמהון לבב׃
(29)והיית
ממשׁשׁ בצהרים כאשׁר ימשׁשׁ העור באפלה ולא תצליח את־דרכיך והיית אך
עשׁוק וגזול כל־הימים ואין מושׁיע׃
(30)אשׁה
תארשׂ ואישׁ אחר ישׁגלנה בית תבנה ולא־תשׁב בו כרם תטע ולא תחללנו׃
(31)שׁורך
טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישׁוב לך צאנך נתנות
לאיביך ואין לך מושׁיע׃
(32)בניך
ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל־היום ואין לאל ידך׃
(33)פרי
אדמתך וכל־יגיעך יאכל עם אשׁר לא־ידעת והיית רק עשׁוק ורצוץ כל־הימים׃
(34)והיית
משׁגע ממראה עיניך אשׁר תראה׃
(35)יככה
בשׁחין רע על־הברכים ועל־השׁקים אשׁר לא־תוכל להרפא מכף רגלך ועד
קדקדך׃
(36)יולך
אתך ואת־מלכך אשׁר תקים עליך אל־גוי אשׁר לא־ידעת אתה ואבתיך
ועבדת שׁם אלהים אחרים עץ ואבן׃
(37)והיית
לשׁמה למשׁל ולשׁנינה בכל העמים אשׁר־ינהגך שׁמה׃
(38)זרע
רב תוציא השׂדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃
(39)כרמים
תטע ועבדת ויין לא־תשׁתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃
(40)זיתים
יהיו לך בכל־גבולך ושׁמן לא תסוך כי ישׁל זיתך׃
(41)בנים
ובנות תוליד ולא־יהיו לך כי ילכו בשׁבי׃
(42)כל־עצך
ופרי אדמתך יירשׁ הצלצל׃
(43)הגר
אשׁר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה׃
(44)הוא
ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראשׁ ואתה תהיה לזנב׃
(45)ובאו
עליך כל־הקללות האלה ורדפוך והשׂיגוך עד השׁמדך כי־לא שׁמעת בקול
אלהיך לשׁמר מצותיו וחקתיו אשׁר צוך׃
(46)והיו
בך לאות ולמופת ובזרעך עד־עולם׃
(47)תחת
אשׁר לא־עבדת את־ אלהיך בשׂמחה ובטוב לבב מרב כל׃
(48)ועבדת
את־איביך אשׁר ישׁלחנו בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על
ברזל על־צוארך עד השׁמידו אתך׃
(49)ישׂא
עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשׁר ידאה הנשׁר גוי אשׁר לא־תשׁמע
לשׁנו׃
(50)גוי
עז פנים אשׁר לא־ישׂא פנים לזקן ונער לא יחן׃
(51)ואכל
פרי בהמתך ופרי־אדמתך עד השׁמדך אשׁר לא־ישׁאיר לך דגן תירושׁ ויצהר
שׁגר אלפיך ועשׁתרת צאנך עד האבידו אתך׃
(52)והצר
לך בכל־שׁעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשׁר אתה בטח בהן בכל־ארצך
והצר לך בכל־שׁעריך בכל־ארצך אשׁר נתן אלהיך לך׃
(53)ואכלת
פרי־בטנך בשׂר בניך ובנתיך אשׁר נתן־לך אלהיך במצור ובמצוק
אשׁר־יציק לך איבך׃
(54)האישׁ
הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשׁת חיקו וביתר בניו אשׁר יותיר׃
(55)מתת
לאחד מהם מבשׂר בניו אשׁר יאכל מבלי השׁאיר־לו כל במצור ובמצוק אשׁר
יציק לך איבך בכל־שׁעריך׃
(56)הרכה
בך והענגה אשׁר לא־נסתה כף־רגלה הצג על־הארץ מהתענג ומרך תרע עינה
באישׁ חיקה ובבנה ובבתה׃
(57)ובשׁליתה
היוצת מבין רגליה ובבניה אשׁר תלד כי־תאכלם בחסר־כל בסתר במצור ובמצוק
אשׁר יציק לך איבך בשׁעריך׃
(58)אם־לא
תשׁמר לעשׂות את־כל־דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה ליראה את־השׁם
הנכבד והנורא הזה את אלהיך׃
(59)והפלא
את־מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים׃
(60)והשׁיב
בך את כל־מדוה מצרים אשׁר יגרת מפניהם ודבקו בך׃
(61)גם
כל־חלי וכל־מכה אשׁר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם עליך עד
השׁמדך׃
(62)ונשׁארתם
במתי מעט תחת אשׁר הייתם ככוכבי השׁמים לרב כי־לא שׁמעת בקול
אלהיך׃
(63)והיה
כאשׁר־שׂשׂ עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישׂישׂ עליכם
להאביד אתכם ולהשׁמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשׁר־אתה בא־שׁמה לרשׁתה׃
(64)והפיצך
בכל־העמים מקצה הארץ ועד־קצה הארץ ועבדת שׁם אלהים אחרים אשׁר
לא־ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃
(65)ובגוים
ההם לא תרגיע ולא־יהיה מנוח לכף־רגלך ונתן לך שׁם לב רגז וכליון
עינים ודאבון נפשׁ׃
(66)והיו
חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך׃
(67)בבקר
תאמר מי־יתן ערב ובערב תאמר מי־יתן בקר מפחד לבבך אשׁר תפחד וממראה
עיניך אשׁר תראה׃
(68)והשׁיבך
מצרים באניות בדרך אשׁר אמרתי לך לא־תסיף עוד לראתה והתמכרתם שׁם
לאיביך לעבדים ולשׁפחות ואין קנה׃
(29:1)
אלה דברי הברית אשׁר־צוה את־משׁה לכרת את־בני ישׂראל בארץ מואב
מלבד הברית אשׁר־כרת אתם בחרב׃
(2)
ויקרא משׁה אל־כל־ישׂראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל־אשׁר עשׂה
לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל־עבדיו ולכל־ארצו׃
(3)
המסות הגדלת אשׁר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם׃
(4)
ולא־נתן לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשׁמע עד היום הזה׃
(5)
ואולך אתכם ארבעים שׁנה במדבר לא־בלו שׂלמתיכם מעליכם ונעלך לא־בלתה
מעל רגלך׃
(6)
לחם לא אכלתם ויין ושׁכר לא שׁתיתם למען תדעו כי אני אלהיכם׃
(7)
ותבאו אל־המקום הזה ויצא סיחן מלך־חשׁבון ועוג מלך־הבשׁן לקראתנו
למלחמה ונכם׃
(8)
ונקח את־ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שׁבט המנשׁי׃
(9)
ושׁמרתם את־דברי הברית הזאת ועשׂיתם אתם למען תשׂכילו את כל־אשׁר
תעשׂון׃
(10)
אתם נצבים היום כלכם לפני אלהיכם ראשׁיכם שׁבטיכם זקניכם ושׁטריכם
כל אישׁ ישׂראל׃
(11)
טפכם נשׁיכם וגרך אשׁר בקרב מחניך מחטב עציך עד שׁאב מימיך׃
(12)
לעברך בברית אלהיך ובאלתו אשׁר אלהיך כרת עמך היום׃
(13)
למען הקים־אתך היום לו לעם והוא יהיה־לך לאלהים כאשׁר דבר־לך וכאשׁר
נשׁבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃
(14)
ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את־הברית הזאת ואת־האלה הזאת׃
(15)
כי את־אשׁר ישׁנו פה עמנו עמד היום לפני אלהינו ואת אשׁר איננו פה
עמנו היום׃
(16)
כי־אתם ידעתם את אשׁר־ישׁבנו בארץ מצרים ואת אשׁר־עברנו בקרב הגוים
אשׁר עברתם׃
(17)
ותראו את־שׁקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשׁר עמהם׃
(18)
פן־ישׁ בכם אישׁ או־אשׁה או משׁפחה או־שׁבט אשׁר לבבו פנה היום מעם
אלהינו ללכת לעבד את־אלהי הגוים ההם פן־ישׁ בכם שׁרשׁ פרה ראשׁ
ולענה׃
(19)
והיה בשׁמעו את־דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שׁלום יהיה־לי כי
בשׁררות לבי אלך למען ספות הרוה את־הצמאה׃
(20)
לא־יאבה סלח לו כי אז יעשׁן אף־ וקנאתו באישׁ ההוא ורבצה בו
כל־האלה הכתובה בספר הזה ומחה את־שׁמו מתחת השׁמים׃
(21)
והבדילו לרעה מכל שׁבטי ישׂראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה
הזה׃
(22)
ואמר הדור האחרון בניכם אשׁר יקומו מאחריכם והנכרי אשׁר יבא מארץ רחוקה
וראו את־מכות הארץ ההוא ואת־תחלאיה אשׁר־חלה בה׃
(23)
גפרית ומלח שׂרפה כל־ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא־יעלה בה כל־עשׂב כמהפכת
סדם ועמרה אדמה וצביים אשׁר הפך באפו ובחמתו׃
(24)
ואמרו כל־הגוים על־מה עשׂה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה׃
(25)
ואמרו על אשׁר עזבו את־ברית אלהי אבתם אשׁר כרת עמם בהוציאו אתם
מארץ מצרים׃
(26)
וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישׁתחוו להם אלהים אשׁר לא־ידעום ולא חלק
להם׃
(27)
ויחר־אף בארץ ההוא להביא עליה את־כל־הקללה הכתובה בספר הזה׃
(28)
ויתשׁם מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישׁלכם אל־ארץ אחרת כיום
הזה׃
(29)
הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד־עולם לעשׂות את־כל־דברי
התורה הזאת׃
(30:1)והיה
כי־יבאו עליך כל־הדברים האלה הברכה והקללה אשׁר נתתי לפניך והשׁבת
אל־לבבך בכל־הגוים אשׁר הדיחך אלהיך שׁמה׃
(2)ושׁבת
עד־ אלהיך ושׁמעת בקלו ככל אשׁר־אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל־לבבך
ובכל־נפשׁך׃
(3)ושׁב
אלהיך את־שׁבותך ורחמך ושׁב וקבצך מכל־העמים אשׁר הפיצך
אלהיך שׁמה׃
(4)אם־יהיה
נדחך בקצה השׁמים משׁם יקבצך אלהיך ומשׁם יקחך׃
(5)והביאך
אלהיך אל־הארץ אשׁר־ירשׁו אבתיך וירשׁתה והיטבך והרבך מאבתיך׃
(6)ומל
אלהיך את־לבבך ואת־לבב זרעך לאהבה את־ אלהיך בכל־לבבך
ובכל־נפשׁך למען חייך׃
(7)ונתן
אלהיך את כל־האלות האלה על־איביך ועל־שׂנאיך אשׁר רדפוך׃
(8)ואתה
תשׁוב ושׁמעת בקול ועשׂית את־כל־מצותיו אשׁר אנכי מצוך היום׃
(9)והותירך
אלהיך בכל מעשׂה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטבה כי
ישׁוב לשׂושׂ עליך לטוב כאשׁר־שׂשׂ על־אבתיך׃
(10)כי
תשׁמע בקול אלהיך לשׁמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי
תשׁוב אל־ אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשׁך׃
(11)כי
המצוה הזאת אשׁר אנכי מצוך היום לא־נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא׃
(12)לא
בשׁמים הוא לאמר מי יעלה־לנו השׁמימה ויקחה לנו וישׁמענו אתה ונעשׂנה׃
(13)ולא־מעבר
לים הוא לאמר מי יעבר־לנו אל־עבר הים ויקחה לנו וישׁמענו אתה ונעשׂנה׃
(14)כי־קרוב
אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשׂתו׃
(15)ראה
נתתי לפניך היום את־החיים ואת־הטוב ואת־המות ואת־הרע׃
(16)אשׁר
אנכי מצוך היום לאהבה את־ אלהיך ללכת בדרכיו ולשׁמר מצותיו וחקתיו
ומשׁפטיו וחיית ורבית וברכך אלהיך בארץ אשׁר־אתה בא־שׁמה לרשׁתה׃
(17)ואם־יפנה
לבבך ולא תשׁמע ונדחת והשׁתחוית לאלהים אחרים ועבדתם׃
(18)הגדתי
לכם היום כי אבד תאבדון לא־תאריכן ימים על־האדמה אשׁר אתה עבר את־הירדן
לבוא שׁמה לרשׁתה׃
(19)העדתי
בכם היום את־השׁמים ואת־הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה
ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך׃
(20)לאהבה
את־ אלהיך לשׁמע בקלו ולדבקה־בו כי הוא חייך וארך ימיך לשׁבת
על־האדמה אשׁר נשׁבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם׃
(31:1)וילך
משׁה וידבר את־הדברים האלה אל־כל־ישׂראל׃
(2)ויאמר
אלהם בן־מאה ועשׂרים שׁנה אנכי היום לא־אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר
אלי לא תעבר את־הירדן הזה׃
(3)
אלהיך הוא עבר לפניך הוא־ישׁמיד את־הגוים האלה מלפניך וירשׁתם יהושׁע
הוא עבר לפניך כאשׁר דבר
(4)ועשׂה
להם כאשׁר עשׂה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשׁר השׁמיד אתם׃
(5)ונתנם
לפניכם ועשׂיתם להם ככל־המצוה אשׁר צויתי אתכם׃
(6)חזקו
ואמצו אל־תיראו ואל־תערצו מפניהם כי אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך
ולא יעזבך׃
(7)ויקרא
משׁה ליהושׁע ויאמר אליו לעיני כל־ישׂראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את־העם
הזה אל־הארץ אשׁר נשׁבע לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃
(8)ויהוה
הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃
(9)ויכתב
משׁה את־התורה הזאת ויתנה אל־הכהנים בני לוי הנשׂאים את־ארון ברית
ואל־כל־זקני ישׂראל׃
(10)ויצו
משׁה אותם לאמר מקץ שׁבע שׁנים במעד שׁנת השׁמטה בחג הסכות׃
(11)בבוא
כל־ישׂראל לראות את־פני אלהיך במקום אשׁר יבחר תקרא את־התורה הזאת
נגד כל־ישׂראל באזניהם׃
(12)הקהל
את־העם האנשׁים והנשׁים והטף וגרך אשׁר בשׁעריך למען ישׁמעו ולמען
ילמדו ויראו את־ אלהיכם ושׁמרו לעשׂות את־כל־דברי התורה הזאת׃
(13)ובניהם
אשׁר לא־ידעו ישׁמעו ולמדו ליראה את־ אלהיכם כל־הימים אשׁר אתם
חיים על־האדמה אשׁר אתם עברים את־הירדן שׁמה לרשׁתה׃
(14)ויאמר
אל־משׁה הן קרבו ימיך למות קרא את־יהושׁע והתיצבו באהל מועד
ואצונו וילך משׁה ויהושׁע ויתיצבו באהל מועד׃
(15)וירא
באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על־פתח האהל׃
(16)ויאמר
אל־משׁה הנך שׁכב עם־אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר־הארץ
אשׁר הוא בא־שׁמה בקרבו ועזבני והפר את־בריתי אשׁר כרתי אתו׃
(17)וחרה
אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות
וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃
(18)ואנכי
הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל־הרעה אשׁר עשׂה כי פנה אל־אלהים אחרים׃
(19)ועתה
כתבו לכם את־השׁירה הזאת ולמדה את־בני־ישׂראל שׂימה בפיהם למען תהיה־לי
השׁירה הזאת לעד בבני ישׂראל׃
(20)כי־אביאנו
אל־האדמה אשׁר־נשׁבעתי לאבתיו זבת חלב ודבשׁ ואכל ושׂבע ודשׁן ופנה
אל־אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את־בריתי׃
(21)והיה
כי־תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השׁירה הזאת לפניו לעד כי לא תשׁכח
מפי זרעו כי ידעתי את־יצרו אשׁר הוא עשׂה היום בטרם אביאנו אל־הארץ
אשׁר נשׁבעתי׃
(22)ויכתב
משׁה את־השׁירה הזאת ביום ההוא וילמדה את־בני ישׂראל׃
(23)ויצו
את־יהושׁע בן־נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את־בני ישׂראל אל־הארץ
אשׁר־נשׁבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃
(24)ויהי
ככלות משׁה לכתב את־דברי התורה־הזאת על־ספר עד תמם׃
(25)ויצו
משׁה את־הלוים נשׂאי ארון ברית־ לאמר׃
(26)לקח
את ספר התורה הזה ושׂמתם אתו מצד ארון ברית־ אלהיכם והיה־שׁם בך
לעד׃
(27)כי
אנכי ידעתי את־מריך ואת־ערפך הקשׁה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם
עם־ ואף כי־אחרי מותי׃
(28)הקהילו
אלי את־כל־זקני שׁבטיכם ושׁטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה
בם את־השׁמים ואת־הארץ׃
(29)כי
ידעתי אחרי מותי כי־השׁחת תשׁחתון וסרתם מן־הדרך אשׁר צויתי אתכם וקראת
אתכם הרעה באחרית הימים כי־תעשׂו את־הרע בעיני להכעיסו במעשׂה
ידיכם׃
(30)וידבר
משׁה באזני כל־קהל ישׂראל את־דברי השׁירה הזאת עד תמם׃
(32:1)האזינו
השׁמים ואדברה ותשׁמע הארץ אמרי־פי׃
(2)יערף
כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשׂעירם עלי־דשׁא וכרביבים עלי־עשׂב׃
(3)כי
שׁם אקרא הבו גדל לאלהינו׃
(4)הצור
תמים פעלו כי כל־דרכיו משׁפט אל אמונה ואין עול צדיק וישׁר הוא׃
(5)שׁחת
לו לא בניו מומם דור עקשׁ ופתלתל׃
(6)ה־ליהוה
תגמלו־זאת עם נבל ולא חכם הלוא־הוא אביך קנך הוא עשׂך ויכננך׃
(7)זכר
ימות עולם בינו שׁנות דר־ודר שׁאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃
(8)בהנחל
עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישׂראל׃
(9)כי
חלק עמו יעקב חבל נחלתו׃
(10)ימצאהו
בארץ מדבר ובתהו ילל ישׁמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישׁון עינו׃
(11)כנשׁר
יעיר קנו על־גוזליו ירחף יפרשׂ כנפיו יקחהו ישׂאהו על־אברתו׃
(12)
בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃
(13)ירכבהו
על־במותי ארץ ויאכל תנובת שׂדי וינקהו דבשׁ מסלע ושׁמן מחלמישׁ צור׃
(14)חמאת
בקר וחלב צאן עם־חלב כרים ואילים בני־בשׁן ועתודים עם־חלב כליות חטה
ודם־ענב תשׁתה־חמר׃
(15)וישׁמן
ישׁרון ויבעט שׁמנת עבית כשׂית ויטשׁ אלוה עשׂהו וינבל צור ישׁעתו׃
(16)יקנאהו
בזרים בתועבת יכעיסהו׃
(17)יזבחו
לשׁדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשׁים מקרב באו לא שׂערום אבתיכם׃
(18)צור
ילדך תשׁי ותשׁכח אל מחללך׃
(19)וירא
וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃
(20)ויאמר
אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא־אמן בם׃
(21)הם
קנאוני בלא־אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא־עם בגוי נבל אכעיסם׃
(22)כי־אשׁ
קדחה באפי ותיקד עד־שׁאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
(23)אספה
עלימו רעות חצי אכלה־בם׃
(24)מזי
רעב ולחמי רשׁף וקטב מרירי ושׁן־בהמת אשׁלח־בם עם־חמת זחלי עפר׃
(25)מחוץ
תשׁכל־חרב ומחדרים אימה גם־בחור גם־בתולה יונק עם־אישׁ שׂיבה׃
(26)אמרתי
אפאיהם אשׁביתה מאנושׁ זכרם׃
(27)לולי
כעס אויב אגור פן־ינכרו צרימו פן־יאמרו ידנו רמה ולא פעל כל־זאת׃
(28)כי־גוי
אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
(29)לו
חכמו ישׂכילו זאת יבינו לאחריתם׃
(30)איכה
ירדף אחד אלף ושׁנים יניסו רבבה אם־לא כי־צורם מכרם ויהוה הסגירם׃
(31)כי
לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃
(32)כי־מגפן
סדם גפנם ומשׁדמת עמרה ענבמו ענבי־רושׁ אשׁכלת מררת למו׃
(33)חמת
תנינם יינם וראשׁ פתנים אכזר׃
(34)הלא־הוא
כמס עמדי חתום באוצרתי׃
(35)לי
נקם ושׁלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחשׁ עתדת למו׃
(36)כי־ידין
עמו ועל־עבדיו יתנחם כי יראה כי־אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃
(37)ואמר
אי אלהימו צור חסיו בו׃
(38)אשׁר
חלב זבחימו יאכלו ישׁתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃
(39)ראו
עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא
ואין מידי מציל׃
(40)כי־אשׂא
אל־שׁמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃
(41)אם־שׁנותי
ברק חרבי ותאחז במשׁפט ידי אשׁיב נקם לצרי ולמשׂנאי אשׁלם׃
(42)אשׁכיר
חצי מדם וחרבי תאכל בשׂר מדם חלל ושׁביה מראשׁ פרעות אויב׃
(43)הרנינו
גוים עמו כי דם־עבדיו יקום ונקם ישׁיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃
(44)ויבא
משׁה וידבר את־כל־דברי השׁירה־הזאת באזני העם הוא והושׁע בן־נון׃
(45)ויכל
משׁה לדבר את־כל־הדברים האלה אל־כל־ישׂראל׃
(46)ויאמר
אלהם שׂימו לבבכם לכל־הדברים אשׁר אנכי מעיד בכם היום אשׁר תצום
את־בניכם לשׁמר לעשׂות את־כל־דברי התורה הזאת׃
(47)כי
לא־דבר רק הוא מכם כי־הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על־האדמה אשׁר
אתם עברים את־הירדן שׁמה לרשׁתה׃
(48)וידבר
אל־משׁה בעצם היום הזה לאמר׃
(49)עלה
אל־הר העברים הזה הר־נבו אשׁר בארץ מואב אשׁר על־פני ירחו וראה את־ארץ
כנען אשׁר אני נתן לבני ישׂראל לאחזה׃
(50)ומת
בהר אשׁר אתה עלה שׁמה והאסף אל־עמיך כאשׁר־מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף
אל־עמיו׃
(51)על
אשׁר מעלתם בי בתוך בני ישׂראל במי־מריבת קדשׁ מדבר־צן על אשׁר
לא־קדשׁתם אותי בתוך בני ישׂראל׃
(52)כי
מנגד תראה את־הארץ ושׁמה לא תבוא אל־הארץ אשׁר־אני נתן לבני ישׂראל׃
(33:1)וזאת
הברכה אשׁר ברך משׁה אישׁ האלהים את־בני ישׂראל לפני מותו׃
(2)ויאמר
מסיני בא וזרח משׂעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדשׁ מימינו
אשׁדת למו׃
(3)אף
חבב עמים כל־קדשׁיו בידך והם תכו לרגלך ישׂא מדברתיך׃
(4)תורה
צוה־לנו משׁה מורשׁה קהלת יעקב׃
(5)ויהי
בישׁרון מלך בהתאסף ראשׁי עם יחד שׁבטי ישׂראל׃
(6)יחי
ראובן ואל־ימת ויהי מתיו מספר׃
(7)וזאת
ליהודה ויאמר שׁמע קול יהודה ואל־עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר
מצריו תהיה׃
(8)וללוי
אמר תמיך ואוריך לאישׁ חסידך אשׁר נסיתו במסה תריבהו על־מי מריבה׃
(9)האמר
לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת־אחיו לא הכיר ואת־בנו לא ידע כי שׁמרו אמרתך
ובריתך ינצרו׃
(10)יורו
משׁפטיך ליעקב ותורתך לישׂראל ישׂימו קטורה באפך וכליל על־מזבחך׃
(11)ברך
חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשׂנאיו מן־יקומון׃
(12)לבנימן
אמר ידיד ישׁכן לבטח עליו חפף עליו כל־היום ובין כתפיו שׁכן׃
(13)וליוסף
אמר מברכת ארצו ממגד שׁמים מטל ומתהום רבצת תחת׃
(14)וממגד
תבואת שׁמשׁ וממגד גרשׁ ירחים׃
(15)ומראשׁ
הררי־קדם וממגד גבעות עולם׃
(16)וממגד
ארץ ומלאה ורצון שׁכני סנה תבואתה לראשׁ יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃
(17)בכור
שׁורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי־ארץ והם רבבות
אפרים והם אלפי מנשׁה׃
(18)ולזבולן
אמר שׂמח זבולן בצאתך וישׂשכר באהליך׃
(19)עמים
הר־יקראו שׁם יזבחו זבחי־צדק כי שׁפע ימים יינקו ושׂפני טמוני חול׃
(20)ולגד
אמר ברוך מרחיב גד כלביא שׁכן וטרף זרוע אף־קדקד׃
(21)וירא
ראשׁית לו כי־שׁם חלקת מחקק ספון ויתא ראשׁי עם צדקת עשׂה
ומשׁפטיו עם־ישׂראל׃
(22)ולדן
אמר דן גור אריה יזנק מן־הבשׁן׃
(23)ולנפתלי
אמר נפתלי שׂבע רצון ומלא ברכת ים ודרום ירשׁה׃
(24)ולאשׁר
אמר ברוך מבנים אשׁר יהי רצוי אחיו וטבל בשׁמן רגלו׃
(25)ברזל
ונחשׁת מנעלך וכימיך דבאך׃
(26)אין
כאל ישׁרון רכב שׁמים בעזרך ובגאותו שׁחקים׃
(27)מענה
אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרשׁ מפניך אויב ויאמר השׁמד׃
(28)וישׁכן
ישׂראל בטח בדד עין יעקב אל־ארץ דגן ותירושׁ אף־שׁמיו יערפו טל׃
(29)אשׁריך
ישׂראל מי כמוך עם נושׁע ביהוה מגן עזרך ואשׁר־חרב גאותך ויכחשׁו איביך
לך ואתה על־במותימו תדרך׃
(34:1)ויעל
משׁה מערבת מואב אל־הר נבו ראשׁ הפסגה אשׁר על־פני ירחו ויראהו
את־כל־הארץ את־הגלעד עד־דן׃
(2)ואת
כל־נפתלי ואת־ארץ אפרים ומנשׁה ואת כל־ארץ יהודה עד הים האחרון׃
(3)ואת־הנגב
ואת־הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד־צער׃
(4)ויאמר
אליו זאת הארץ אשׁר נשׁבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה
הראיתיך בעיניך ושׁמה לא תעבר׃
(5)וימת
שׁם משׁה עבד־ בארץ מואב על־פי
(6)ויקבר
אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא־ידע אישׁ את־קברתו עד היום הזה׃
(7)ומשׁה
בן־מאה ועשׂרים שׁנה במתו לא־כהתה עינו ולא־נס לחה׃
(8)ויבכו
בני ישׂראל את־משׁה בערבת מואב שׁלשׁים יום ויתמו ימי בכי אבל משׁה׃
(9)ויהושׁע
בן־נון מלא רוח חכמה כי־סמך משׁה את־ידיו עליו וישׁמעו אליו בני־ישׂראל
ויעשׂו כאשׁר צוה את־משׁה׃
(10)ולא־קם
נביא עוד בישׂראל כמשׁה אשׁר ידעו פנים אל־פנים׃
(11)לכל־האתת
והמופתים אשׁר שׁלחו לעשׂות בארץ מצרים לפרעה ולכל־עבדיו
ולכל־ארצו׃
(12)ולכל
היד החזקה ולכל המורא הגדול אשׁר עשׂה משׁה לעיני כל־ישׂראל׃